יוזמה חדשה: הוספת בחינה מעשית לעו"ד

עורכי דין לוקחים על עצמם את הטיפול בנושאים בהם אין הם מבינים, הם אינם קשובים להמלצות של שופטים ומגלים בערות לשונית. כך אומרת נשיאת בתי משפט השלום במחוז המרכז, דפנה בלטמן-קדראי, בכינוס ועד מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין.

"אי-אפשר להגיע לבית המשפט מבלי לשמוע את דברי השופט, להבין שהשופט הוא שיפסוק ולהתמודד עם מה שהשופט אומר לך", הוסיפה בלטמן-קדראי. "עורכי דין לא מגיעים לדיונים, לעיתים גם לאחר שבקשת הדחייה שלהם נדחתה. המשאב היקר ביותר זה זמן האולם".

עוד טענה בלטמן-קדראי, כי עורכי דין אינם מגישים סיכומים בזמן, ושופטים רבים אומרים שהסיכומים אינם מהווים עזר כלשהו מבחינתם. היא הזכירה את התרבות תביעות הרשלנות נגד עורכי דין, דבר הנובע לדעתה ממצב בו "עורכי דין מוכנים לקחת כל תיק והאופן הרשלני שבו מתנהלות התביעות זועק לשמים".

"עורכי הדין אינם גדלים על ערכים"

הסיבות לכך, המשיכה בלטמן-קדראי, הן תחרות פרועה הגורמת לרדידות ולירידה בשכר הטירחה, פחות השקעה בלימודים והעדר חינוך מספיק מצד מוסדות הלימוד בתחומים הרלוונטיים. "מה קורה עם התנהגות מתלהמת, חצופה? עם כבוד המקצוע? אין מקום בו אנשים נחשפים לערכים בסיסיים של נאמנות, שליחות, התדיינות. הדור הזה לא גדל על ספרות, הדור לא גדל על סולם ערכים ראוי", האשימה.

מנכ"ל משרד המשפטים, ד"ר גיא רוטקופף, הציע להאריך את תקופת ההתמחות ולהדק את הפיקוח עליה. עוד אמר, כי יש להוסיף לבחינה קורס חובה מעשי. "כיום הבחינה היא של זיכרון בלבד", הסביר, ותוספת הקורס המעשי תהפוך את הבחינה למשמעותית יותר ועמוקה יותר. לדבריו, אפשרות זו נמצאת בדיונים במשרד המשפטים מתוך מטרה להפוך אותה להצעת חוק.

רוטקופף חשף יוזמה נוספת של המשרד: "אנחנו הולכים לשינוי שיעניק תעודת מומחה לעו"ד. התוכנית החדשה היא השתלמויות, כאשר הלשכה תעניק תואר מומחה. עו"ד מומחה יעבור השתלמויות בתיאום איתנו, ונפתח פתח להתמחות בתוך המקצוע".

"כמות גדולה של עורכי דין מועלים"

עו"ד איתן ארז מתח ביקורת נוקבת על עמיתיו: "יש עורכי דין הם בלי רמה בכלל. באים אנשים לראיון ואין להם ידע בסיסי. אנשים סיימו פקולטות למשפטים ולא קראו את כל החקיקה האזרחית. ההשכלה היא מתחת לאפס. לא יכולים לכתוב מכתב באנגלית. כמות החומר בפקולטות למשפטים היא 20% ממה שצריך.

"מצב מקצוע עריכת הדין הוא לאחר קטסטרופה. הבעיה של מקצוע עריכת הדין היא לאומית. מי שמייצר חלק גדול מהעומס הם אותם עורכי דין, שאין להם הרבה עבודה שמייצרים תביעות מלאכותיות. יש כמות גדולה של עורכי דין שמועלים, יש כאלו שנעצרים כל שני וחמישי על מירמה.

"במגזר הערבי, למשל, יש 6,000 עורכי דין, מתוכם יש עבודה בפועל ל-500-400 עורכי דין והשאר עובדים שלא במקצוע. אנחנו צריכים לחשוב לאן לוקחים את המקצוע בעוד חמש שנים, לאן המקצוע עוד יתדרדר. היום לא יעזרו שנתיים התמחות. ייתכן שיש להיעשות תוכנית להסבה מקצועית. זו בעיה של המדינה".

בהתייחסה לסוגיית משוב השופטים, אמרה בלטמן-קדראי: "דעתי חיובית על ביקורת בכלל. צריכה להיות התייחסות מאוד מקצועית ורצינית באשר למטרות המשוב. אני מנסה לעודד משובים פנימיים, אך צריך להיכנס לכך בצורה האופן מאוד מקצועי ומעמיקה. צריך לעשות בדיקה מקצועית בעניין זה. אנחנו עדיין רחוקים מהבחינה הראויה של המשוב והידברות זה שם המשחק".

יו"ר ועד מרחב תל אביב ומועמד לראשות הלשכה, עו"ד דורון ברזילי, הצהיר "ברור שהמטרה היא תוך כדי הידברות והתייעצות. יחד עם זאת, מאחר שהנושא הזה אקוטי, עד סוף השנה הזו יהיו צוותים מהבוקר עד הלילה ולאחר שנגיע לפתרונות יהיה משוב במדינת ישראל".