המהלך להנהגת בוררות חובה בבתי המשפט צובר תאוצה: הממשלה אישרה (יום א', 10.7.11) את הצעת החוק, שהגיש שר המשפטים,
יעקב נאמן, ותעביר אותה לוועדת השרים לענייני חקיקה. זו תאשר את הנוסח הסופי ותגיש אותו באופן מיידי לאישור הכנסת, על-מנת שזו תעביר אותו בקריאה ראשונה עוד במושב הנוכחי.
ההצעה באה להקל על העומס בבתי המשפט, בהם תלויים ועומדים כחצי מיליון תיקים ללא ירידה של ממש (צמצום של 0.7% בלבד בשנת 2010). הבעיה המרכזית שנותרה פתוחה היא מציאת תקציב למימון שכר הבוררים, מעבר לאגרה הנגבית ממילא. הצעת החוק אינה אומרת מהו הסכום המוערך, ומציינת רק ששר האוצר,
יובל שטייניץ, היתנה את תמיכתו בה בכך שמספר הבוררים ושכרם יתואם עימו מראש.
ההצעה מוגדרת כהוראת שעה למשך חמש שנים לצורך בחינת מימושה בפועל, והיא תחול בשלב זה רק על חלק מן ההליכים בבתי משפט השלום - שהם הערכאה המרכזת כמחצית מכלל הההליכים. על-פי המוצע, נשיא בית משפט או סגנו יוכלו להורות על העברת תביעה לבוררות חובה, תוך התחשבות בשאלה האם בוררות כזו תהיה יעילה יותר מאשר ההליך המשפטי הרגיל.
החוק מציין, כי לא ניתן יהיה להעביר לבוררות תביעה המעלה "שאלה משפטית עקרונית, תקדימית, בעלת רגישות או שקיימת חשיבות להכרעתו של בית המשפט לגביה". על החלטת הנשיא או סגנו ניתן יהיה לערער לבית המשפט המחוזי.
הבוררות תתנהל בפני אחד הבוררים שייכללו ברשימה שיקבע שר המשפטים, על-פי המלצתה של ועדה בראשות שופט בדימוס. הרשימה תורכב מעורכי דין הכשירים להתמנות לבוררים לפי התנאים שייקבעו בחוק, ובהם: ניסיון מקצועי המכשירו לשמש כשופט מחוזי (למרות שמדובר כאמור בתביעות לשלום), העדר עבר פלילי ו/או עבר משמעתי הפוסלים אותו, והעדר
ניגוד עניינים. השאלה האם הבוררים יהיו רשאים לעסוק בעיסוקים נוספים, ובעיקר בעריכת דין, טרם הוכרעה.
עוד מוצע, כי הבוררות תתנהל על-פי הדין המהותי ודיני הראיות, אך הבורר לא יהיה מחויב לסדרי הדין של בית המשפט, אלא אם כן הצדדים או השופט (שהעביר את התיק) החליטו אחרת. פסק הבורר יהיה טעון אישור של השופט שדן בתיק בראשיתו, וניתן יהיה לערער עליו בפני בית המשפט שהעביר את התיק לבוררות. במקרה של ערעור, יוכל למעשה בית המשפט לנהל את התיק מתחילתו, כולל שמיעת עדים וקבלת ראיות, אם ימצא זאת לנכון. על החלטת בית משפט השלום ניתן יהיה לערער לבית המשפט המחוזי, אך זאת - רק אם יתקבל אישורו להגשת הערעור.
שכרו של הבורר ייקבע בידי שר המשפטים. הוא ישולם בידי הנהלת בית המשפט, אשר תעביר אליו את האגרה ששולמה בגין הגשת התביעה (2.5% מסכום התביעה), והיתרה תשולם בידי אוצר המדינה. כאמור, מדובר בנקודה מרכזית שטרם הוסדרה.
