קניון "הקריון" בקריית ביאליק, שבבעלות חברת מליסרון של קבוצת עופר, ישלם ארנונה מוגדלת החל בשנת 2010. כך קבע (30.6.11) שופט בית המשפט המחוזי בחיפה,
רון שפירא, אשר דחה את עתירת מליסרון נגד העלאת הארנונה.
המחלוקת בין הצדדים נגעה להודעות התשלום ששיגרה העירייה למליסרון בגין שנת 2010: תשלום של 7.5 מיליון שקל בגין שטחי החניה שסביב הקניון, ותשלום של 932,000 שקל בגין שטחי המעבר הציבוריים בו. העירייה גם הודיעה, כי היא משחררת את עצמה מהסכם פשרה שנחתם בשנת 2001, ואשר קיבל תוקף של פסק דין, בעניין חישוב הארנונה בקניון.
שפירא קבע, כי העירייה הייתה רשאית להשתחרר מההסכם בשל השינויים העובדתיים שחלו בשטח מאז חתימתו. "אין המשיבה מנועה מלבחון כל שנה את העובדות בשטח כהווייתן ולחייב את העותרת בהתאם. בכגון דא, אין הצדקה להנציח טעות ואין זכות קנויה לעותרת כי הסדר של פשרה שהמשיבה פעלה על פיו בעבר, או הנחות ספציפיות שקיבלה העותרת בעבר, יחייבו את המשיבה לעולמי עד, אף שאינם משקפים את המציאות", הוא אומר.
שפירא מוסיף: "ייתכן שבשנים הראשונות שלאחר הקמתו של הקריון הייתה הצדקה כלשהי להקלה במיסים, תוך קביעת סיווג מיוחד לשטחי החניה והמעברים הציבוריים ותוך מתן הנחה של 50%, כפי שנקבע בפסק הדין ובהסכמת הצדדים.
"עם זאת, לאחר חלוף כעשר שנים מההסכמה בין הצדדים ולאחר שחלו שינויים בשטחי החניה ובשטחים הציבוריים, אשר גדלו והתרחבו, ומאחר שהסיווג לפיו חויבו שטחים אלה עד כה איננו משקף למעשה את השימוש שנעשה בשטחים, זאת הן בהתאם למגמה בפסיקת בתי המשפט והן בהתאם לפסק הדין שניתן על-ידי ביהמ"ש העליון בעניינן של העותרת והמשיבה, נראה כי כעת יש הצדקה להשתחררות המשיבה מן ההסכמה בין הצדדים ולא ניתן לקבוע, כי החיובים שהושתו על העותרת בהודעות ההשתחררות הינם בלתי סבירים".
מסקנתו של שפירא היא: "לאור מכלול הנסיבות, הכולל את חלוף הזמן הרב מאז ההסכם בין הצדדים, השינוי העובדתי של הגדלת שטחים אלו בשנים האחרונות (הוספת שטחים, ביניהם קומה נוספת של בתי קולנוע וחנויות כאשר שטחי המעברים משמשים יותר ויותר להקמת דוכנים והצבת שולחנות וכסאות המשמשים את בתי הקפה ובתי העסק השונים וכן הוספת שטחי חניה בצורה משמעותית) וכן לאור העובדה שקיים צורך ציבורי בגביית מס אמת בגין שטחים אלו, לא נפל פגם בהודעות ההשתחררות נשוא עתירה זו המצדיק התערבות ביהמ"ש לעניינים מינהליים".
