שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב,
ענת ברון, סירבה (17.7.11) לאשר הסדר פשרה בתביעה ייצוגית נגד חברת המשקאות נביעות, בקובעה שההסדר המוצע אינו ראוי, סביר והגיוני.
אלדד גוטמן הגיש את הבקשה לתביעה ייצוגית, המתייחסת למשקאות נביעות+. לטענתו, נביעות כותבת על הבקבוקים שמדובר במשקה "בתוספת ויטמינים", בעוד למעשה כמות הוויטמינים בו זניחה ונמוכה בצורה משמעותית מזו המאפשרת הכרזה כזו על-פי התקנות לסימון תזונתי. גוטמן טען להטעיה שלו ושל רבבות לקוחות אחרים, וביקש לתבוע 120 מיליון שקל.
נביעות אישרה את טענתו העובדתית של גוטמן, אך טענה שתקנות הסימון מתייחסות רק לטבלת הסימון התזונתי ולא לכיתוב אחר שעל גבי האריזה. לדבריה, אילו הייתה מוסיפה למשקה ויטמינים בכמות הנדרשת לצורכי הסימון התזונתי, היא הייתה גורמת ללקוחותיה לצרוך כמות יתר של ויטמינים אלו.
ביולי 2010 הגישו הצדדים לברון הסדר פשרה, ובו שני מרכיבים. האחד: הכיתוב שעל גבי הבקבוקים ישתנה ובעתיד ייאמר בו "500 מ"ל משקה מכילים 5 ויטמינים מקבוצת B, בכמות של עד 8.5% מהצריכה היומית המומלצת למבוגר". השני: נביעות תפיץ 600,000 קופונים אשר יעניקו בקבוק 1.5 ליטר חינם למי שיקנה שני בקבוקים של נביעות+. עוד הוצע לקבוע, כי גוטמן יקבל 20,000 שקל, ובא-כוחו - 350,000 שקל. לבית המשפט הוגשו שתי התנגדויות של לקוחות נביעות להסדר, בעוד היועץ המשפטי לממשלה המליץ לאשר אותו.
ברון אומרת, כי ההסדר אינו סביר משום שהוא מכשיר את ההטעיה הנטענת, בעטיה הוגשה התביעה מלכתחילה: "גם אם ניתן היה לקבל את עמדת נביעות כי הכיתוב על גבי אריזת המשקה אינו מפר את הוראות התקנות, ומבלי להביע עמדה כלשהי בסוגייה זאת בשלב זה של הדיון - הרושם הוא כי בכל מקרה הכיתוב עלול להטעות את הציבור בנוגע לתכולת הוויטמינים שבמשקה".
ברון מוסיפה: "במסגרת הסדר הפשרה מסכימים הצדדים כי נביעות תהא רשאית להוסיף ולפרסם על גבי אריזת המשקה כי הוספו לו '5 ויטמינים מקבוצת B' - וזאת חרף העובדה שכמות ויטמינים אלה במשקה נופלת באופן ניכר מן הכמות המינימאלית הדרושה לצורך סימונם בטבלת הסימון התזונתי. גם אם האריזה החדשה היא 'פחות מטעה', מבחינה זו שמוצע כי הכיתוב בדבר הוספת הוויטמינים יופיע בהבלטה 'רק' במקום אחד על גבי האריזה ולא במספר מקומות - כפי שהוברר לעיל עדיין עסקינן בכיתוב העלול להטעות את הצרכנים בנוגע לכמות הוויטמינים שבמשקה, ועל כן בית המשפט אינו יכול לתת יד לשיווקו של המשקה במתכונת זאת".
בנוגע לפיצוי המוצע אומרת ברון, כי "לא מן הנמנע כי הסדר הפשרה משרת בעיקר את עניינם של התובע המייצג ובא-כוחו הנהנים מגמול ושכר טירחה, ואת עניינה של הנתבעת הזוכה לקידום מכירות בהיקף כלל ארצי. חברי הקבוצה, לעומת זאת, נדרשים להקדים ולרכוש ממוצריה של הנתבעת בהיקף כזה או אחר על-מנת להימצא זכאים לאותה 'הטבה' מיוחלת".
ברון מעירה, כי אין זה ברור שטובים סיכוייה של התביעה להתקבל, שכן גוטמן עשוי להתקשות ולהוכיח שחברי הקבוצה אכן רכשו את המשקה רק בשל ההבטחה לתוספת הוויטמינים, ולא בשל טעמו, היותו מבוסס על מים מינרליים וסיבות אחרות. לדבריה, גוטמן "לא הניח במסגרת בקשת האישור תשתית עובדתית או ראייתית מתאימה לקביעת הקשר הסיבתי או להערכת הנזק כאמור, ואף לא הציע מנגנון יעיל אחר לשם כך. למעשה, טענותיו בנושא זה מבוססות על הערכות סתמיות וטענות בעלמא - שאין להן על מה לסמוך". הדיון בתביעה לגופה יתחדש לאחר הפגרה.
