משרד התקשורת, בראשו עומד עתה השר
משה כחלון, יקבל גמישות רבה יותר בהטלת קנסות על גופי תקשורת (טלקומוניקציה) המפרים את תנאי רשיונותיהם. כך עולה מתזכיר הצעת חוק שהפיץ המשרד.
מנכ"ל משרד התקשורת רשאי להטיל קנס ("עיצום כספי") בשל שורה של הפרות, כאשר גובהו של הקנס כיום הוא אחוז מסוים מהכנסותיו השנתיות של הגוף הנקנס. כעת מציע המשרד לקבוע, כי גם חומרת ההפרה והתמשכותה יהוו מרכיב בקביעת גובה הקנס.
מדובר בעשרות הפרות אפשריות, שהבולטות בהן: אי-גילוי נאות בחשבון למנוי; ניתוק השירות בניגוד לרישיון; אי מילוי בקשת מנוי לגבי הפסקת שירות; הימנעות מהפעלת שירות מודיעין על-פי הרישיון; אספקת שירות בלא בקשה מפורשת של המנוי; טיפול בתלונות שלא על-פי תנאי הרישיון; מניעת ניוד מספרים; אי-ביצוע בדיקות תקופתיות של הציוד; הימנעות ממסירת מידע למשרד התקשורת; התניית שירות ברכישת ציוד קצה; מתן שירות שלא הותר ברישיון; הפרת תנאים לגבי השליטה בנותן השירות.
תזכיר החוק מותיר על-כנו את נוסחת חישוב "הסכום הבסיסי" שממנו נגזרים הקנסות: 1.6 מיליון שקל ועוד 0.25% מההכנסות השנתיות לבעל רישיון שהכנסותיו עולות על 100 מיליון שקל בשנה; 230,000 שקל ועוד 1.4% מההכנסה למי שהכנסותיו נמוכות מרף זה.
סכומי הקנסות ייקבעו תחילה לפי סוג ההפרה, כאשר ההפרות מחולקות לארבע קבוצות. הקנס ינוע בין 1% מהסכום הבסיסי (ובתנאי שיהיה בגבולות של 100,000-25,000 שקל) לבין 8% מהסכום הבסיסי (בגבולות של 800,000-200,000 שקל). בנסיבות מחמירות, יגדל הקנס ל-12.5% מהסכום הבסיסי לגבי ההפרות הקלות, ועד למלוא הסכום הבסיסי לגבי ההפרות המשמעותיות ביותר.
בהגדרת "נסיבות מחמירות" כולל התזכיר מספר אפשרויות: "היה בהפרה כדי לגרום לפגיעה משמעותית בתחרות בתחום הבזק או בתחום השידורים; היה בהפרה כדי לגרום לפגיעה משמעותית במתן שירותי בזק באורח תקין וסדיר; היקף מנויים גדול נחשף לפגיעה כתוצאה מההפרה; משך ההפרה היה ארוך; הנזק הכספי שנגרם כתוצאה מההפרה הוא גדול; התועלת למפר כתוצאה מן ההפרה היא רבה".
עוד מוצע, כי מנכ"ל המשרד יוכל להטיל קנס נוסף של 2% מהקנס לכל יום, כאשר מדובר בהפרה מתמשכת. בעל רישיון שיחזור בתוך שנתיים על אותה הפרה, עלול להיקנס בסכום נוסף של מחצית מהקנס. במקביל, מוצע בתזכיר להוסיף בחוק מתן סמכות לשר התקשורת "לקבוע נסיבות ושיקולים אשר בשלהם רשאי המנהל להפחית את סכומי העיצום הכספי".
