"החל מיום היווסדה שימשה אגרקסקו כזרועה הארוכה של המדינה, לצורך מימוש מדיניות ברורה ומוצהרת של תמיכה, סבסוד וקידום המגזר החקלאי במדינת ישראל... תוך סבסוד המגדלים ועזרה לסקטורים חקלאיים מיוחדים, על חשבון רווחיותה של החברה. בדיעבד, מתברר כי מדיניות זו באה גם על חשבון נושיה של החברה" - כך נכתב בדוח חקירה ראשונית ודחופה של רו"ח יהודה ברלב, מומחה לביקורת חקירתית, בעניין נסיבות קריסתה של חברת אגרקסקו.
הדוח החמור, שבוצע לבקשת מחזיקי האג"ח בחברה, הוגש היום (א') בצהריים לשופטת ורדה אלשיך, סגנית נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב.
כך יוצאת האמת ממחבואה: המדינה הפעילה חברה ממשלתית והשתמשה בה ובכספיה כדי לסבסד את המגזר החקלאי, על חשבון חברה ממשלתית, ולימים גם על חשבון הנושים, בין אם חקלאים ובין אם אזרחים שכספי הפנסיה שלהם מונחים באגרות החוב של אגרקסקו.
גרוע יותר, מתברר שכדי לאפשר למערכת התן-וקח הזאת להמשיך לפעול, גם על חשבון 200 מיליון השקלים שגויסו כאג"ח, בוצעו - כך עולה חד וחלק מהדוח - גם הטעיות, מניפולציות בדיווחים הרשמיים של החברה ובמצגים שלה. כלומר, כאן כבר מדובר בחשד לעבירות פליליות.
כך כותב ברלב: "הדוחות הכספיים של החברה ששימשו בסיס וכלי עיקרי לבעלי האג"ח בשיקולי ההשקעה, בהגנה על חובם וכן בדירוג האג"ח, לא שיקפו באופן נאות, בלשון המעטה, על-פי כללי חשבונאות מקובלים, עסקות שנערכו ונתונים מהותיים של החברה".
ברלב גם בדק ומתייחס במישרין לנושא איתנות החברה וההון העצמי שלה: "בדוחותיה הכספיים של אגרקסקו ניתן גילוי שגוי ומטעה בקשר להונה העצמי, לנכסיה, התחייבויותה ותוצאות פעילותה. גילוי מטעה זה נעשה בעקביות בכל הדוחות שפרסמה החברה מאז הנפקת האג"ח וכנראה אף לפני כן".
ברלב ממשיך וכותב בחדות: "עולה חשש ממשי כי לעניין בעלי האג"ח, תכליתה של הצגה חשבונאית מטעה זו הייתה להראות עמידה, לכאורה, בהתחייבויות החברה, בעיקר ההתחייבות לשמור על הון עצמי מינימלי, כחלק מאמות המידה הפיננסיות, באופן שדחה את התקיימות העילה להעמדתן לפירעון מיידי".
מניפולציות חשבונאיות
בדוח בן 31 העמודים ניתן פירוט ודוגמאות לפעילות המעוותת בחברה, והכול בחסות בעליה: מדינת ישראל, באמצעות רשות החברות הממשלתיות (30%), מועצת הצמחים (57%) ומועצת הלול (2%) הנשלטות על-ידי משרדי החקלאות והאוצר, כלומר זרוע אחרת של המדינה, לצד חקלאים ומשווקים מהשוק הסיטונאי ותנובה (11%).
כך, למשל, ב-2008 נוצרו בחברה הפסדים כבדים עד כדי הפחתת ההון העצמי מתחת לאמת המידה הפיננסית שנקבעה. זה השלב שבו החלה לפעול נוסחת הישראבלוף.
כך נכתב בדוח: "על-מנת ליצור מצג של עמידה באמת המידה הפיננסית, יצרה החברה, באמצעות שינוי השיטה החשבונאית של הצגת הרכוש הקבוע, קרן משיערוך נכסים, במסגרת ההון העצמי. בכך מנעה העמדת מלוא יתרת האג"ח לפירעון מיידי".
ועוד דוגמה: "תשלומים אשר לא ניתן לקזזם מהתמורה ששולמה למגדלים ואשר לא הושבו לחברה הוכרו במאזן כ'נכס', בניגוד לכללי חשבונאות מקובלים... בכך נמנעה החברה מרישום הוצאות, דבר שיש בו כדי 'לייפות' את הדוחות הכספיים".
ואם לא די בכך, החברה רשמה בדוחות הפרשות בחסר בגין ההתחייבויות לעובדים, לא הציגה הפרשות העלולות להגיע לכ-120 מיליון שקל, החברה נמנעה מרישום הוצאה "ויצרה בדוחותיה רווחים שאין בהם ממש".
עוד ועוד מניפולציות חשבונאיות עולות מהדוח של ברלב, וכולן במטרה "לייפות" (המילה הזאת מופיעה שוב ושוב) את הדוחות הכספיים.
כל זה קורה במשך שנים, תחת עינה הפקוחה של בעלת השליטה בפועל, מדינת ישראל, כולל בזמן הנפקת האג"ח ואפילו לקראת ההנפקה.
כך נכתב בדוח: "עוד בטרם הונפקו אגרות החוב לא עמד, לכאורה, הונה העצמי של החברה בתנאי אגרות החוב, ולמעשה, כבר בעת ההנפקה היה לחברה גירעון משמעותי בהון. גם בהמשך, לאורך כל השנים מאז הנפקת אגרות החוב, לא עמדה החברה בהתניות הפיננסיות, והונה העצמי, כפי שצריך היה להציגו, היה נמוך באופן משמעותי מזה שהוצג בפועל בדוחות".
הבלוף, ההטעיה והמירמה לכאורה גרמו לכך שספקים ונושים, וגם מחזיקי האג"ח, "המשיכו בהתקשרויות עם החברה, בעוד זו צוברת הפסדים ומגדילה את נזקם".
שיקולים לא עסקיים
ברלב מתמקד גם ביחסים המעוותים בין המדינה למגזר החקלאי, שהתנהלו בסתר תחת השם אגרקסקו, וגם בכך יש חשש לעבירות על החוק.
"שיקולי המדיניות הממשלתית הסיטו את החברה מלפעול בהתאם לשיקולים עסקיים ומסחרייים", הוא כותב ומסביר זאת בפירוט רב יותר בקטע הבא: "העברת כספים מאגרקסקו למגזר החקלאי שירתה את המדינה ואת שאר בעלי המניות והקטינה את הצורך במתן מימון ישיר שלהם למגזר הזה. משמעות הדבר יכולה להיות כי הבעלים השתמשו בחברה כדי להעביר כסף לצד שלישי שהיה זה עניינם לתמוך בו (החקלאים) משיקולים לא עסקיים, ללא שימוש בהליך הפורמלי של חלוקתו כדיבידנד לבעלים עצמם.
"על-פי הייעוץ המשפטי שקיבלתי מהיועצים המשפטיים של מחזיקי האג"ח, קיים חשש בהתנהלות זו לחלוקת דיבידנד אסורה... שכן 'דיבידנד' כולל כל נכס הניתן להחברה לבעלי מניותיה ללא העברה של תמורה שוות-ערך. אילו הייתה החברה בוחרת בחלופה של חלוקת הדיבידנד לבעלים עצמם, על-מנת שאלה יעבירוהו למגזרים שהם חפצים לקדם - הרי שחלוקה זו לא הייתה עומדת במבחן הרווח ויכולת הפירעון שנקבעו בחוק החברות".
האוצר: "הטענה משוללת כל יסוד"
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "הטענה כי המדינה הפעילה את החברה והשתמשה בכספיה כדי לסבסד את המגזר החקלאי משוללת כל יסוד. משרד האוצר דוחה את הניסיון לטעון כאילו המדינה באמצעות החברה, חילקה למעשה 'דיבידנדים', בין היתר על חשבון בעלי החוב.
"בתקנון החברה, מאז היווסדה, נקבע כי לא תחלק רווחים, וכי במקרה שייווצרו בחברה עודפים, יתווספו אלה לתמורה המגיעה לספקי התוצרת החקלאית עבור תוצרתם,
ומכאן שטענתו של ברלב כאילו המדינה השתמשה בחברה כדי להעביר תשלומים לחקלאים משוללת כל יסוד. עובדה זו הייתה גלויה וידועה בפני מחזיקי האג"ח.
"בניגוד לנטען בחוות-הדעת שהוגשה מטעם מחזיקי האג"ח, המדינה היא זו שפעלה במרוצת השנים לשינוי התקנון הנ"ל, במטרה להפוך את החברה לחברה עסקית המתאימה את עצמה לשוק היצוא החקלאי התחרותי.
"הזרמת ההון לחברה על-ידי המדינה בדצמבר 2010 הותנתה בשינוי תקנון החברה והפיכתה לחברה עסקית לכל דבר ועניין.
"הטענות לפיהן בוצעה הטעיה בדוחות הכספיים, הרי ככל שישנן כאלה, יש להפנותן ללא דיחוי לגורמי האכיפה המתאימים".
