לאור הפרשיות האחרונות בהן שמרו חשודים על זכות השתיקה בחקירתם במשטרה, הודיעו בפרקליטות המדינה, כי יש לפעול לצמצום זכות השתיקה.
בדיון שקיימה (יום א') פרקליטת המדינה, עדנה ארבל, עם נציגי המשטרה והשב"כ, הוחלט לשקול לעגן בחקיקה סנקציות נגד חשוד השותק בחקירה, מסיבות שאינן הרצון להימנע מהפללה עצמית.
בדיון הועלתה הטענה שהזלזול במערכת אכיפת החוק עשוי ליצור סחף בקרב נחקרים, שירצו לשמור על זכות השתיקה בחקירתם במשטרה, בטענה ש"אם לבניו של ראש הממשלה מותר, אז גם לי מותר".
ביום שישי אמר היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, כי שימוש בזכות השתיקה בנושאים ציבוריים הוא דבר פסול, ואף תפח למימדי תופעה, שהיא "נגע ממאיר". "לפי הדין, עשויה שתיקה להוות חיזוק לראיות כנגד אדם", אמר היועץ בעניין שתיקתו של גלעד שרון בחקירתו.
בערוץ 1 דווח כי מבקרת המדינה לשעבר, השופטת (בדימ.) מרים בן-פורת, אמרה ביחס לזכות השתיקה של אנשי ציבור: "אפילו במקרה קיצוני, שיש לנחקר סיבה לשתוק, כביכול מסיבה מוסרית, הוא יכול להחליט לשתוק, אבל אז הוא צריך לקום וללכת ולא להישאר בתפקיד ציבורי".
בפרקליטות ציינו, כי על-פי המצב המשפטי הנוכחי, כל אדם זכאי שלא להפליל את עצמו, אך הוא חייב למסור עדות אמת בחקירה ולשתף פעולה עם חוקריו.
נציגי השב"כ הציעו בדיון לבחון את האפשרות לצמצם את זכות השתיקה - בשלב ראשון - בעבירות של טרור וריגול.
שר המשפטים, יוסף (טומי) לפיד, מסר הודעה בעניין חקירתו של גלעד שרון, בה אמר: "בנוגע לעסקיו הפרטיים, זכאי גלעד שרון לשמור על זכות השתיקה, כמו כל אזרח. בכל הנוגע לעניינים ציבוריים, הוא צריך למסור עדות כדי לסייע למשטרה בחקירתה. מעבר לכך, כשר משפטים לא אתערב בתהליך החקירה שמתנהל בידי הגופים המקצועיים".
