שר הפנים חתם על תקנות לפיצול דירות

שר הפנים אלי ישי חתם (יום א', 6.11.11) על תקנות שיאפשרו לפצל דירות. על-פי התקנות, קיבלו הועדות המקומיות לתיכנון ולבניה סמכות לאשר בחמש השנים הקרובות פיצול דירות. עם זאת, האישור מותנה בתנאים הבאים, שחלק מהם עשוי לטרפד את הפיצול:

• לאחר הפיצול, יהיה שטח כל דירה 30 מ"ר לפחות.

• דרושה הסכמה של 75% מהדיירים בבניין. התניה זו עשויה לעכב או למנוע פיצול דירות, מאחר שכל 3-2 דיירים בבית ממוצע יוכלו להטיל ווטו. בין הנימוקים האפשריים להתנגדות: ירידת ערך הדירה וצפיפות בשטחים המשותפים של הבניין. (האם יהיו דיירים שיבקשו תשלום תמורת הסכמתם?)

• אפשר יהיה לפצל לכל היותר 30% מהדירות שבכל בניין.

• מהנדס העיר יבדוק את הבניין ויאשר שמבחינה הנדסית אפשר לפצל את הדירה.

• בעל הדירה יצטרך כמובן להשקיע את הסכום הדרוש בפיצול הדירה ולמעשה בניתה מחדש, כולל חדרי שירותים , אמבטיה ומטבח נפרדים.

• תנאי שלא נכתב אך יהיה קיים בפועל - העירייה תדרוש מכל דירה מתפצלת להתקין שעון מים נפרד, ותוציא חשבונות ארנונה נפרדים לכל דירה.

• מכשול רציני נוסף, שהתקנות לא מדוברות עליו: חברת החשמל תדרוש להתקין שעון חשמל נפרד. לפני כן יבדקו אנשיה את הדירה, והתור לבדיקה עשוי להימשך זמן רב.

• כן יהיה צורך לתקן את הרישום בטאבו - הליך מורכב כשעצמו. בעל הדירה יצטרך לפנות (בתשלום כמובן) לעורך דין.

בנוסף, אפשר יהיה לפצל עד 20% מהדירות שתוכניות הבניה שלהן אושרו, אך הבניה עדיין לא החלה.

האם כל זה יהיה כדאי?

בסופו של התהליך, עשוי בעל הדירה לגלות שהטרחה הייתה לשווא: אחרי שהוציא ממון רב על בניה מחדש של הדירה, קבלת כל האישורים ותשלום לעירייה, לעורך דין ולטאבו - הוא יגלה ששכר הדירה שיקבל בעד שתי דירות קטנות איננו גבוה בהרבה משכר הדירה בעד דירה גדולה אחת.

גרוע מזה: במציאות הישראלית, יהיה עליו לחשוש משני שוכרים שלא יפנו את הדירה במועד, במקום משוכר אחד. יהיו עליו לדרוש ערבויות בנקאיות ואחרות משני שוכרים, במקום מאחד.

יתכן מאוד שלאחר זמן יגלה גלה בעל הדירות שכל העסק לא היה כדאי. אך אין דרך חזרה, כי להפוך את שתי הדירות לאחת שוב יהיה כרוך בהוצאה כספית גדולה ובביורוקרטיה.