לשפר את חוש הריח בעזרת תרגול

ניתן לשפר את חוש הריח בעזרת אימון. כך מוכיח מחקר חדש. המחקר, שפורסם בכתב העת הרפואי Nature Neuroscience, הראה גם כי אם איננו משתמשים בחוש הריח, אנו עלולים לאבד אותו.

צוות החוקרים שערך את המחקר, מהמרכז הרפואי באוניברסיטת ניו-יורק, עורר את התקווה לשיקום אובדן חוש הריח שנגרם מהזדקנות או ממחלה.

ליקויים בחוש הריח קשורים למחלת אלצהיימר, לפרקינסון, לסכיזופרניה ואפילו להזדקנות נורמלית.

הסיבה המדויקת להחלשותו של חוש הריח נותרה לא ברורה, אך החוקרים הצליחו להצביע על אזור בגודל 10 מ"מ במוח של חולדות שנקרא הקורטקס הפיריפורמי, שם מתעוררת הבעיה.

החוקרים הניחו 30 חולדות בקופסאות עם חור בגודל האף בכל אחד משלושת הקירות שלהן, וחשפו אותן לרגע קצר לריחות דרך החור האמצעי.

המקום המדויק

החולדות נחשפו לשלושה ריחות שונים: תערובת של עשרה כימיקלים מפירות, שמנים וחומרי ניקוי; אותה תערובת כשאחד הכימיקלים הוחלף באחר; ואותה תערובת ללא אחד הכימיקלים.

כאשר המכרסמים זיהו את אחד הריחות, הם קיבלו לגימת מים על-ידי כך שהלכו לחור שבצד השמאלי. לזיהוי הריח השני תוגמלו החולדות במים אותם קיבלו דרך החור שבקיר הימני.

החולדות יכלו להבחין בין הריחות כשכימיקל הוחלף באחת התערובות, אך כשאחד המרכיבים פשוט הוסר ממנה, הן לא יכלו לזהות את ההבדל.

לאחר מכן, הרדימו החוקרים את החולדות והחדירו אלקטרודות למוחן. בתוך ה-olfactory bulb (חלק קטן בקדמת המוח של העכבר בו מתבצע עיבוד חוש הריח), כל ריח גרם לדפוס אחר של פעילות חשמלית. אך בקורטקס הפיריפורמי, אותם ריחות שהחולדות יכלו להבחין בהם גרמו לדפוסים שונים של פעילות, בעוד שאלו בהם לא יכלו להבחין גרמו לדפוס זהה.

לאחר מכן אימנו החוקרים קבוצה חדשה של חולדות להבחין בין הריחות שהחולדות בקבוצה הראשונה לא יכלו להבחין בהם על-ידי כך שתגמלו אותן שוב ושוב עם מים לאחר שבחרו בחור הנכון.

באזור הקורטקס הפיריפורמי, דפוסי הפעילות שנגרמו מריחות דומים אלו היו שונים כעת גם כן.

קבוצה שלישית של בעלי חיים אומנו להתעלם מההבדלים בין הריחות שהחולדות הראשונות יכלו להבחין ביניהם על-ידי כך שנתנו להם מים באותו חור לאחר החשיפה לכל אחד מהריחות. פעולה זו עמעמה בצורה יעילה את חוש הריח שלהן - החולדות לא יכלו להבדיל בין הריחות, גם אם ידעו שיקבלו מים אם יעשו זאת.

אובדן יכולת ההבחנה השתקף בקורטקס הפיריפורמי, שביטא כעת דפוסים חשמליים דומים בתגובה לכל אחד מהריחות.

למעשה, החוקרים זיהו את המקום המדויק במוח בו מתרחש אובדן חוש הריח, והראו כי אימון יכול לשפר את חוש הריח, כמו גם להחריף אותו.

הממצאים מראים כי בעוד שליקוי חוש הריח משקף נזק ריאלי למערכת החושים, במקרים מסוימים מדובר בתופעה של חוסר שימוש.