בדיקה פשוטה ולא פולשנית הבודקת את חוש הריח יכולה להיות כלי חשוב לבדיקה של אנשים בסיכון לפתח פרקינסון, עוד לפני שהתסמינים המוטוריים מופיעים.
חוקרים מהמחלקה לגנטיקה רפואית באוניברסיטת טובינגן בגרמניה, יחד עם חוקרים משוויץ ומבריטניה, חקרו עכברים טרנסגנים (טרנסגני - מיזוג בין קטעי דנ"א של שני גנומים שונים) עם רמות גבוהות של אלפא-סינוקלאין - חלבון החיוני להתפתחות פרקינסון. ניתן להשבית את האלפא-סינוקלאין בבעלי-חיים אלו על-ידי מתן אנטיביוטיקה, מה שאיפשר למדענים לצפות ב"הפיכות" המחלה.
מאחר שניתן לזהות ביטוי לאלפא-סינוקלאין בתאי העצב של פקעית ההרחה (olfactory bulb) של העכברים, החוקרים ציפו לגלות שינויים בהתנהגות הקשורה להרחה, ומאחר שאחד התסמינים המוקדמים אצל חולי פרקינסון הוא ירידה בתחושת הריח, הם שיערו כי העכברים יוכלו לחקות את השלבים המוקדמים של המחלה.
מחלת פרקינסון היא הפרעה מנוונת של מערכת העצבים המרכזית הפוגעת בשליטה בכישורים המוטוריים, בדיבור, במצב הרוח, בהתנהגות ובתפקוד הקוגנטיבי. היא מאופיינת בנוקשות שרירים, ברעידות ובהאטה או פגיעה בתנועה. זהו מצב כרוני שאין לו מרפא נכון לעכשיו.
המדענים בדקו את חוש הריח של העכרים הטרנסגנים על-ידי תצפית בדפוס ההתנהגות שלהם כשהעכברים הזכרים נחשפו לריח הנקבות. לאחר מכן התבוננו בפעילות נוירוטרנסמיטרים באזורים שונים של המוח וגילו תפקוד פגום של ויסות הדופמין.
כאשר האלפא-סינוקלאין הושבת בעכברים בגיל העמידה, רמת הדופמין הייתה זהה לאלו של בעלי-חיים נורמלים, מה שמרמז הן על השפעה ישירה של הביטוי הטרנסגני על רמות הדופמין והן על הפיכות התסמינים.
פיתוח אסטרטגיות טיפוליות חדשות
החוקרים מאמינים כי הצליחו לפתח את המודל הראשון שמראה את החוסר בדופמין בנתיב ה-nigrostriatal, שהוא אחד ממסלולי הדופמין העיקריים במוח והוא מעורב בשליטה בתנועות הגוף. איבוד תאי העצב המופעלים על-ידי הדופמין באזור במוח הקרוי substantia nigra, הממוקם במוחה התיכונה, הוא אחד מהמאפיינים העיקריים של הפרקינסון, אך התסמינים המוטוריים של המחלה לא נראים עד שיותר ממחצית מתפקוד הדופמין מפסיק. היכולת לזהות את השלבים המוקדמים של חוסר תפקוד הדופמין חיונית ביותר אם כך הן לצורך האבחון והן לצורך הטיפול במחלה.
המדענים ביצעו גם בדיקת ריח הקשורה לפחד, המשאירה עכברים במצב נורמלי ללא תנועה משום שהם מריחים את נוכחותה של חיית טרף. בניסוי, העכברים הראו רמת חרדה נמוכה. אצל בעלי-חיים עם חוש ריח מדוכא היפראקטיביות והתנהגות חקרנית מוגזמת הם סמנים משמעותיים לשינויי התנהגות. תרופות נוגדות דיכאון יכולות לשפר את המצב.
החוקרים מתכננים לחקור אם טיפול מוקדם בתרופות נוגדות דיכאון יכול להגביר את תחושת הריח אצל חולי פרקינסון.
האבחון הקיים כיום לפרקינסון מבוסס כולו על התסמינים המוטוריים המופיעים בשלב מאוחר, וכל הטיפולים התרופתיים אושרו לשימוש רק בשלב זה.
החוקרים מאמינים כי יש לנסות ולפתח מספר מבחנים סטנדרטיים לבדיקת תפקוד הריח. למרות שלא ברור אם התרופות המשמשות לשלבים המאוחרים של המחלה יהיו יעילות גם בשלבים המוקדמים שלה, הרי שסמנים מוקדמים יאפשרו לנסות לפתח אסטרטגיות טיפוליות שונות. על בסיס הידע הקיים כיום, ההגדרה הרפואית לאבחון פרקינסון מסתמכת רק על האבחון של התסמינים המוטוריים ולכן בדיקת חוש הריח יכולה להועיל. גם אם לא ניתן יהיה לשמר את המבנים והתפקודים הקשורים לחוש הריח, הרי שאפשר יהיה לאבחן את המחלה בשלב מוקדם יותר ולעזור לפיתוח תרופות שיעצרו או אפילו ישקמו את התהליך המחלתי של הפרקינסון.
