מתמחים שעבדו מאות שעות נוספות אצל שופט בבית משפט השלום בתל אביב, לא יקבלו תשלום בגין שעות אלו, מאחר שלא הוכיחו שהשופט דרש מהם לבצע עבודה זו. כך קבע (14.11.11) נשיא בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, מיכאל שפיצר.
עוה"ד רון ליבא ויוסי אביטן הועסקו כמתמחים, בזה אחר זה, אצל השופט
מנחם קליין בשנים 2007-2005. הם טענו שהועסקו שעות נוספות רבות בלא תשלום, לפי צרכיו של קליין. הנהלת בתי המשפט לא הכחישה שאכן עבדו שעות נוספות, אך טענה, כי על המתמחים אצל השופטים יש שני ממונים: השופט במישור המקצועי וממונה מינהלי. מאחר שהאחרון לא אישר את ביצוע השעות הנוספות, אין הם זכאים לתשלום בגינן.
שפיצר מזכיר את פסיקת בית הדין הארצי לעבודה, אשר קיבל אבחנה זו של הנהלת בתי המשפט. ואולם, באותו מקרה היו השופטים מודעים לעבודתם של המתמחים בשעות נוספות, ואילו כאן היה עליהם להוכיח שקליין הוא שדרש עבודה זו. לדברי שפיצר, התובעים כלל לא טענו שקליין דרש מהם עבודה זו, וממילא לא הוכיחו זאת.
יצוין, כי שפיצר עצמו אומר בפיסקה קודמת, כי התובעים טענו שלנוכח מעמדו של קליין והעובדה שבפועל הועסקו על ידו, "יש לראות בו אורגן מוסמך שמכוח דרישותיו לעבודה בשעות נוספות זכאים התובעים לגמול שעות נוספות. כמו-כן טענו הצדדים כי נדרשו לבצע עבודה בשעות נוספות על-ידי השופט הממונה".
השופט אינו המחליט על פיטורי מתמחה בפיסקה הבאה מצטט שפיצר מתוך כתב התביעה: "עבודתם של התובעים כללה נשיאה בנטל רב, תוך שהם נדרשו, לאור היקף העבודה שנדרש מהם, לעבוד בשעות רבות ובלתי שגרתיות, כמעט מדי יום". ואילו לביא אמר בתצהירו: "בפועל, נדרשתי... על-ידי כבוד השופט מנחם קליין, לעמוד ביעדים רבים ועל כן, מסגרת השעות שהוגדרה, כלל לא התאימה להיקף העבודה שהוטל עלי והצריכה שעות רבות נוספות... מי שכאמור שימש מאמני, הבין באופן הברור ביותר, כי מסגרת שעות העבודה שהוגדרה, כלל אינה תואמת את היקף העבודה שהמשרה בה הועסקתי דורשת".
שפיצר מוסיף ואומר: "גירסת הנתבעים הינה כי נדרשו לביצוע עבודה בהיקף רב, אשר כתוצאה מכך הביאה אותם לעבודה בשעות נוספות. גירסה זו של התובעים יכולה לכל היותר לבסס את עובדת מודעותו של השופט הממונה לעבודה בשעות נוספות ולא דרישה מצידו לבצען. אין ספק שהשופט קליין ידע על היקף עבודתם של התובעים, שכן הוא זה שאישר בחתימתו של גליונות הנוכחות שלהם". ואולם, אומר שפיצר, מדובר במצב בו "השופט הממונה יודע כי המתמחה עובד שעות נוספות אשר לא אושרו על-ידי הגורם המוסמך, הוא הגורם המינהלי".
שפיצר מוסיף ודוחה את טענתם של לביא ואביטן, לפיה לא יכלו לסרב לדרישותיו של קליין, בין היתר מחשש שיפוטרו. לדבריו, אין מקום לחשוד בשופט שיפטר מתמחה העומד על זכויותיו, ובכל מקרה - השופט אינו המחליט על פיטורי מתמחה, אלא גורמי המינהל לאחר שימוע. תביעתו של אביטן נדחתה לחלוטין, ואילו לביא יקבל 8,100 שקל שלא שולמו לו בהתאם להסכם עימו. בשולי פסק הדין מעיר שפיצר לאביטן ולביא על הסגנון בו ניהלו את התיק, ואומר שייתכן שיש לייחס זאת לחוסר נסיונם.
