|
העונש: 20 חודשי מאסר [צילום אילוסטרציה: לע"מ]
|
|
|
|
|
שופטת בית משפט השלום בתל אביב, מיכל ברק-נבו, גזרה (יום א', 11.12.11) עונש של 20 חודשי מאסר בפועל על מנהלי התיקים אורן סרוסי ואורי בן-נפתלי, שהורשעו בעשרות עבירות ניירות ערך.
סרוסי ובן-נפתלי ביצעו בשנים 2004-2002 עשרות פעולות בארבעה ניירות ערך, במטרה להעלות בתרמית את שעריהן או למנוע את ירידת שעריהן. מדובר באופציות של חברות אלרן ומלונות אפריקה-ישראל ומניות של DCL טכנולוגיות וניסקו. הם הורשעו בביצוע 39 פעולות כוזבות בצוותא ובסיוע לביצוע 26 פעולות כוזבות נוספות.
ברק-נבו קבעה, כי העובדה שהשניים לא הפיקו רווח ממעשיהם, אין פירושה שהם לא גרמו נזק לאחרים. "עצם היכולת להשפיע, בקלות יחסית, על שעריהם של ניירות ערך, והעובדה שאנשים אכן עושים מעשים כאלה מעת לעת, היא שגורמת לאובדן אמון בשוק ההון. לעניין זה, אין זה משנה אם נאשם הצליח להפיק רווח מפעולותיו, כשם שאין זה משנה אם המניפולציה שבוצעה גורמת לתנודה גדולה בשער נייר הערך, או אם העיוות שנוצר בשער הוא עיוות כלפי מעלה או כלפי מטה", היא אומרת.
לדברי ברק-נבו, ניתן להשוות זאת לפגיעתם של כייסים בשוק הומה-אדם: גם מי שאינו ניזוק במישרין, נאלץ לשמור כל העת על ארנקו. קיומם של כייסים בשוק יגרום להדרת רגליהם של רוכלים ממנו, ואם לא תמוגר התופעה - עלול הדבר להביא לסגירתו של השוק.
עוד דחתה ברק-נבו את הטענה לפיה נגרם לסרוסי ולבן-נפתלי עינוי דין, משום שאת העבירות האחרונות ביצעו בשנת 2004. היא אומרת, כי הגשת כתב האישום שנתיים מאוחר יותר היא בפרק זמן סביר, ואילו לאחר מכן נגרמה סחבת בשל הליכים מרובים שחלק ניכר מהם היו ביוזמת הנאשמים. עוד היא אומרת, כי אומנם מצאה פגמים בהתנהלותה של המדינה, אך לא כאלו שמצדיקים הגנה מן הצדק.
ברק-נבו התייחסה לנסיבות מקילות, ובראשן הרקע האישי של הנאשמים, אך אין המדובר בנסיבות מאוד יוצאות-דופן. היא מזכירה, כי הפסיקה קובעת שבעבירות כלכליות יש לתת עדיפות לאינטרס הציבורי על פני האינטרס הפרטי. לפיכך, קבעה, יש להתחשב רק בצורה מוגבלת בנסיבות האישיות.