"קיים סיכון לכך שלא תושג נחיתה רכה בשוק הדיור וייתכן שיהיה צורך לנקוט בצעדים מתאימים נוספים כדי לייצב את המערכת". כך כותב הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי, ה-OECD, הממליץ בדוח על הכלכלה הישראלית שפרסם (יום ב', 12.12.11) שלא לבצע שינויים בתקציב השנה הבאה. לדברי הדוח, רמת המחירים בשוק הנדל"ן "מתקרבת לבועה" וקיים חשש להתפוצצותה.

משלחת ארגון ה-OECD הגישה היום את הדוח לשר האוצר יובל שטייניץ ולנגיד בנק ישראל סטנלי פישר. מדובר בדוח המתפרסם מדי שנתיים במסגרת הערכת ביצועים כלכליים שעורך הארגון על כל אחת מהמדינות החברות בו. יצוין כי בכל דוח ניתן דגש על היבטים נבחרים הרלוונטיים להתפתחויות המקומיות ולנושאים העומדים על הפרק. בהתאם לזאת, התמקד הדוח הנוכחי על ישראל בסוגיות כמו הכללים הפיסקליים, דוח ששינסקי, הדיור, ועדת טרכטנברג, התחום הפיננסי והיבטים סביבתיים.

העדפה ברורה למשפחות גדולות

בהמשך פרק הנדל"ן, קובע ה-OECD כי מדיניות המיסוי בענף, בדגש על הפטור ממס על מכירת דירה שנייה, תרמה באופן משמעותי להתייקרות הדירות. הארגון קרא לבטל את ההטבות בתחום זה, שהשפיעו מאוד על תופעת התייקרות הדירות בישראל.

עוד מציין הדוח כי תוכניות הסיוע בדיור משתרעות הרבה מעבר לסיוע למשקי בית בעלי הכנסה נמוכה. כך, נכתב כי "אמנם מדיניות הדיור מעניקה סיוע למשקי בית בעלי הכנסה נמוכה באמצעות דיור ציבורי וסובסידיות לשכר דירה לאחר ביצוע מבחני אמצעים. אולם, בנוסף, לדוגמא, כל העולים החדשים מקבלים סיוע בשכר דירה במשך חמש שנים, ללא קשר להכנסה, שימוש בלתי יעיל לכאורה בכספי ציבור". עוד נאמר, כי הגישה לתוכנית הכללית לסיוע במשכנתאות נשלטת על-ידי שיטת נקודות חריגה במידת מה (שלדוגמה כוללת נקודות בעבור מספר האחים/אחיות של המבקש), ושלא מתחשבת במישרין בהכנסה של משק הבית ונותנת העדפה ברורה למשפחות גדולות. יתר על כן, תוכניות שקהל היעד שלהן מוגדר בבירור ממשיכות להופיע בסדר היום של מדיניות הדיור.

גם בנושא השכירות הועברה ביקורת, וצוין כי שלא כמו מדינות רבות אחרות ב-OECD , אין לישראל חקיקה מיוחדת לגבי חוזי שכירות, וייתכן שהדבר פוגע בהתפתחות שוק השכירות בישראל. "לא קיימת מסגרת משפטית ספציפית המגדירה את הזכויות והאחריות של בעלי בתים ושוכרים. לדוגמא, אין כל חקיקה לגבי פקדונות, תקופות הודעה או חידוש חוזה. כל הפרטים הללו נתונים לחלוטין לקביעת כל חוזה שהוא הנחתם בין המשכיר לשוכר". לדברי ה-OECD, יש לבחון הנהגת קריטריונים משפטיים מינימליים מתונים כלשהם, על-מנת לקבוע גבולות מסוימים לתוצאות קבילות.

למתיחות הגיאופוליטית תהיה השפעה

בדוח צוין כי למרות שישראל יצאה מהמשבר הכלכלי העולמי של 2009-2008 ללא פגע באופן יחסי, ההרעה בהתפתחויות בכלכלה העולמית, המתיחות הגיאופוליטית הגבוהה והמחאה החברתית הוסיפו כולן מימד חדש לאג'נדה החברתית-כלכלית, שלה תהיה השפעה על הכלכלה.

לפי הדוח, גורם מרכזי שהוביל לביצועים הגבוהים של ישראל באופן יחסי בזירה הכלכלית, היה העדר קריסתם או לכל הפחות כניסתם למשבר של מוסדות פיננסיים מקומיים. הארגון העריך שהצמיחה של ישראל תסתכם ב-4.7 אחוזים בשנת 2011. דוח ה-OECD מהחודש שעבר קיצץ את שיעור הצמיחה הצפוי של ישראל ל-2.9% בשנת 2012 ול-3.9% ב-2013.

בתחום התעסוקה, מציין הדוח כי שיעור האבטלה בישראל הגיע לשפל של 5.5% ברבעון השני של 2011, בעוד ששיעור ההשתתפות בשוק העבודה גדל.

תומכים בטרכטנברג ובששינסקי

ההמלצות בתחום המיסוי של ועדת טרכטנברג קיבלו הערות חיוביות גם כן מאנשי ה-OECD. הדוח קובע כי על ישראל להימנע מהעלאה משמעותית של המיסים על בעלי הכנסה גבוהה מעבר להמלצות ועדת טרכטנברג. לפי הנכתב בו, העלאות מיסים מעבר למכסות שנקבעו עלולות לעודד תופעות נרחבות של העלמות מס בעוד שההכנסות ממיסים יגדלו עוד רק במעט.

בניגוד לדעה הרווחת, נטען בדוח כי העלאת מע"מ תהיה הדרך הכי פחות מזיקה להשגת תוספת הכנסות למדינה. לדעת ה-OECD, מע"מ בשיעור של 16% הוא נמוך משמעותית מאשר בה-OECD, והממשלה צריכה ללכת מעבר להמלצות טרכטנברג - אשר מנעו מע"מ ליפול על 15.5% - ולמעשה להעלות את המס.

בתחום התעסוקה, נאמר כי שיעור האבטלה בישראל הגיע לשפל של 5.5% ברבעון השני של 2011, בעוד ההשתתפות בשוק העבודה גדל.

בנושא הקטנת החוב, נקבע בדוח כי היעד של הממשלה בדבר הקטנת החוב ל-60% מהתוצר עד 2020 על-ידי קיצוץ הגרעון ל-1% מהתוצר עד 2014 ושמירתו ברמה זו, הנו יעד שקול.

ב-OECD בירכו גם על מסקנות דוח ועדת ששינסקי, וקבעו כי הרפורמה במשטר התמלוגים על גז טבעי ונפט ראויה לשבח. חלקה של המדינה ברווחי הגז כמעט הוכפל לרמה של 60% למאגר גז בדומה לרמה הממוצעת בקרב מדינות ה-OECD, בהן הוא נע בין 61%-65%.