כמחצית מהחיילים המשוחררים בארצות-הברית סובלת מקשיי הסתגלות לחיים האזרחיים. בעיקר, קשה ההסתגלות לחיילים נשואים.
סקר, שפרסם בשבוע שעבר מרכז המחקר פיו בוושינגטון הבירה, מצביע על משתנים בתהליך ההסתגלות של חיילים משוחררים. בין השאר, נמצא, כי נישואין מקשים על ההסתגלות חזרה לשוק האזרחי. לחיילים נשואים קשה יותר להשתחרר מאשר לחיילים, שאינם נשואים.
החוקר ריץ' מורין אומר, כי השירות הצבאי בעשר השנים האחרונות משפיע קשות על החיילים המשוחררים. מחצית החיילים המשוחררים הנשואים דיווחו על קשיים בחיי המשפחה אחרי שחרורם. יחד עם זאת, שישים אחוזים מהחיילים המשוחררים, שסבלו מקשיים בחיי הנישואין בעת שירותם, דיווחו, כי הקשיים הוחרפו אחרי שחרורם.
מורין ציין, כי עד אירועי הטרור באחד-עשר בספטמבר 2001 שירתו יחסית מעט חיילים נשואים. לפי מחקרו, חיילים שחוו לחימה יסבלו יותר מקשיים בהסתגלותם לחיים האזרחיים. עוד יתר יתקשו מי שחוו טראומה נפשית - כמו פציעה, או שמישהו לידם נפצע, או נהרג. מורין מצא, כי 26 אחוזים ממי שחוו טראומה בשירותם הקרבי התקשו להסתגל לעומת מי שלא חוו אותה. כארבעים אחוזים מהחיילים המשוחררים בעשור האחרון דיווחו, שחוו אירוע רגשי, או נפשי, במהלך שירום, וכמחצית מהחיילים המשוחררים מדווחים על התקפי זיכרונות.
כארבעים וחמישה אחוזים מהחיילים המשוחררים מדווחים על קשיים בהסתגלותם לחיים האזרחיים. החוקר הדגיש, כי מי ששירתו בעשור האחרון רואיינו סמוך יותר למועד שחרורם, ולאחרים היה יותר זמן הסתגלות.
לקצינים ולמי שלמדו באוניברסיטה קודם לגיוסם, היה קל יותר להסתגל לחיים האזרחיים. גם למי שהבינו הטב למה התגייסו היה קל יותר להשתחרר.
המנבא הטוב ביותר של הסתגלות קלה לאזרחות הוא דתיות החייל המשוחרר. ככל שהחייל המשוחרר משתתף יותר בטקסים דתיים, הוא יתערה יותר בקלות בחיים האזרחיים. לדעת החוקר, דתיות הנה גורם מגן בקרב מי ששירתו אחרי אחד-עשר בספטמבר - בניגוד לחיילים מדורות קודמים.
בסקר של מכון פיו נבדקו שמונה-עשר משתנים. נמצא, כי גזע, גיל השחרור, ילדים מתחת לגיל 18, אורך השירות וכמות ההצבות אינם משפיעים על קשיי ההסתגלות.
