"אינטרפיד" הייתה ספינת-קרב אמריקנית, שטבעה עם שלושה-עשר מאנשיה בנמל טריפולי בלוב במלחמה הראשונה נגד הבֶּרבֶּרים, בספטמבר 1804. שרידי גופותיהם היו אמורים להיות מועברים לקבורה בארצות-הברית בשנה הבאה, אך עקב התנגדות
חיל הים האמריקני, לא נכלל סעיף מפורש לביצוע ההעברה בתקציב האמריקני לשנת 2012.
מיד לאחר שינוי המשטר בלוב, החליטה ארצות-הברית להשיב את שרידי הימאים והנחתים מ"אינטרפיד" לקבורה במולדתם. בין שאר התומכים במבצע הייתה מועצת העיר סומֶרס פוינט בניו ג'רסי, הנקראת על-שם אחד הנופלים באותו הקרב - מאסטר קומנדנט ריצ'ארד סומרס, שהתנדב להטביע את "אינטרפיד", כדי שלא תיפול בידי האויב; וארגונים של חיילים משוחררים.
חברי הוועד להשבת "אינטרפיד" מאשימים, כי הסנאטור ג'ון מקיין שינה ברגע האחרון את דעתו, והצביע נגד אישר התקציב למבצע השבת השרידים - לבקשת חיל הים האמריקני. "הסנאטור היה ונשאר איש חיל הים האמריקני", אמר אחד מחברי הוועד בזעם.
חיל הים האמריקני וגורמים אחרים, הסבירו אנשי התקשורת של סנאטור מקיין, לא התלהבו מהמבצע להשבת שרידי הלוחמים מלוב, והציעו להפוך את בית-הקברות הפרוטסטנטי בטריפולי לאתר הנצחה רשמי לנופלים באותו הקרב. שרידי הנופלים האמריקניים הועברו לקבורה בו רק בשנת 1949.
לפי המסורת הצבאית הימית, אנשי צבא נקברים סמוך למקום נפילתם, או בלב-ים. ארצות-הברית ובריטניה מקיימות בתי-קברות צבאיים ברחבי העולם. יחד עם זאת, ארגונים אמריקניים של חיילים משוחררים תומכים דווקא ביוזמה להשבת שרידי הלוחמים מ"אינטרפיד" לארצות-הברית.
חוק התקציב 2012 בארצות-הברית קובע, כי לשר ההגנה ולשר חיל הים ניתנו 270 יום לקבוע את עמדתם בעניין השבת שרידי הלוחמים
ב"אינטרפיד" לקבורה במולדתם. נראה, כי עמדתם תהיה שלילית.
לקראת ביקור ליאון פאנטה, שר ההגנה, בלוב, מורקו הקברים של הנופלים האמריקניים, כדי שהשר פאנטה יוכל להניח זר על קברם. חברי הוועד להשבת "אינטרפיד" אינם מרוצים. דווקא המירוק והצביעה מוכיחים להם כמה שוב להשיב את שרידי הלוחמים לארצם. "חלון ההזדמנויות להחזרתם למולדתם ייסגר בוודאי, ויש לנצל את הרצון הטוב בטריפולי כדי לעשות זאת בהקדם", אומר ראש הוועד.
