אלי ארוך, המשקיע שניסה להוציא במרמה מקבוצת כלל 100 מיליון שקל, נדון (יום ג', 24.1.12) לשנת מאסר על תנאי ולקנס של 50,000 שקל. העונש נקבע במסגרת עסקת טיעון עליה חתם ארוך.
ארוך תבע מקבוצת כלל 100 מיליון שקל בטענה להפסדים כבדים שגרמה לו בהשקעות עבורו בשוקי ההון והמט"ח. הסכסוך הועבר לבוררות בפני שופט בית המשפט העליון בדימוס,
יעקב מלץ, אשר פסק לטובתו של ארוך. אלא שעד מהרה התברר, כי ארוך הגיש למלץ מסמכים מזויפים ואף הפעיל עליו לחצים כבדים שיפסוק לטובתו. מעשיו של ארוך נחשפו בידי דוד שילוח, שכונה "הצל", ואשר השתתף בזיוף המסמכים. בתמורה למידע שמסר לה, שילמה לו קבוצת כלל 14 מיליון שקל. במסגרת הסכם פשרה, הסכימה כלל לשלם לארוך 8 מיליון שקל ובמקביל הוגש נגדו כתב אישום.
כתב האישום הותלה בשל מצבו הנפשי של ארוך, שנזקק אף לאשפוז, והדיון בו התחדש לאחר שחוות דעת פסיכיאטרית קבעה שהוא מסוגל לעמוד לדין. לדברי התובעת, עו"ד רותי שפיר, מצבו הנפשי של ארוך מילא תפקיד מרכזי בעסקת הטיעון, לנוכח העובדה שהסיכוי לנהל את התיק קטן מאוד, לצד העובדה שהעבירות בוצעו עוד בשנת 1999.
הסניגורית, עו"ד פנינת ינאי, טענה שאין זה נכון שארוך ניסה להוציא מכלל כספים שלא הגיעו לו, ומדבריה עלה שהמסמכים שזויפו נועדו ליצור את התמונה שלדעת ארוך שיקפה את המגיע לו. עוד טענה ינאי, כי שילוח היה הדמות המרכזית בפרשה, שכן הוא שזייף את המסמכים והוא שהפעיל את רוב הלחצים על מלץ - ולמרות זאת נדון רק למאסר על תנאי ולקנס.
שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב,
דוד רוזן, קבע, כי "התביעה צעדה כברת דרך ארוכה לקראת הנאשם משנתנה משקל בכורה לנסיבותיו האישיות, מצבו הנפשי ולתרומתו הבולטת של שותפו לביצוע העבירות". עם זאת, הוסיף רוזן, ההסדר ניצב בגבולות הפסיקה ולכן אימץ אותו.
