נוכחות אדם בחדר מוסיפה 37 מיליון חיידקים לאוויר בכל שעה - חומר שרובו נשאר מה"
מתנחלים" הקודמים ומגיע מהרצפה. כך מראה מחקר חדש שנעשה על-ידי מהנדסים מאוניברסיטת ייל.
המחקר פורסם בכתב העת Indoor Air.
לדבריהם, אנו חיים ב"מרק חיידקי", שהמרכיבים העיקריים בו הם המיקרואורגניזמים שלנו. רובנו בסה"כ מסתובבים במה ש"הופקד" כבר קודם. האבק מהרצפה הוא המקור העיקרי לחיידקים שאנו נושמים.
מחקרים רבים קודמים בחנו את מגוון החיידקים הנמצאים בחללים היומיומיים סביבנו, אך זהו המחקר הראשון שכימת את השפעת נוכחותו של אדם בודד על רמת התרסיסים (נוזלים הנמצאים בצורת תרחיף באוויר) הביולוגיים שבחלל הסגור.
הגודל כן קובע
צוות החוקרים מדד וניתח את החלקיקים הביולוגיים בכיתה אחת בקומת הקרקע באוניברסיטה, לאורך שמונה ימים - ארבעה ימים כשהכיתה הייתה מלאה בתלמידים וארבעה ימים כשהכיתה לא הייתה בשימוש. לאורך כל המחקר החלונות והדלתות נשמרו סגורים. החוקרים מיינו את החלקיקים על-פי גודלם.
בסה"כ, הם גילו כי נוכחותו של אדם קשורה לעלייה משמעותית בריכוזים הנשימים של חיידקים ופטריות במספר גדלים. במיוחד, לעלייה בכמות החלקיקים הפטרייתיים הגדולים ולעלייה במספר החלקיקים החיידקיים הקטנים יותר. גודלם של חלקיקים חיידקיים ופטרייתיים חשוב משום שהגודל משפיע על הדרך בה הם נעים באוויר.
החוקרים גילו כי כ-18% מכל פליטות החיידקים בחדר - הן החדשות והן אלו שהיו קיימות כבר קודם - הגיעו מהאנשים שנכחו בו, בניגוד לצמחים ולמקורות אחרים. מבין 15 סוגי החיידקים הרבים ביותר שזוהו בחדר, ארבעה היו קשורים ישירות לבני אדם, כולל הפרופיוניבקטריום, הנמצא על העור.
שטיחים בחדרים מכילים בתוכם כמויות גדולות של מיקרואורגניזמים, אך אין זה בהכרח מעיד על כך שיש להוציא שטיחים ומרבדים מהחדר. רק מעט מהמיקרואורגניזמים שנמצאים בדרך כלל בחללים סגורים - פחות מ-0.1% - מזהמים. ולמרות זאת, הבנת התכולה והדינמיקה של החלקיקים הביולוגיים בחללים הסגורים יכולה לעזור במציאת דרכים חדשות לשיפור איכות האוויר, משום שברוב המחלות המזהמות שאנו נדבקים בהן מסתתרות בחללים הסגורים.
