|
בנק לאומי. התרשל כבר בראשית הדרך [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
בנק לאומי יפצה רוכשי דירות במודיעין על ליקויי בנייה ועל חלק מן האיחור שנגרם במסירת הדירות, בשל קריסתה של החברה שהקימה את הבתים ואשר לה העניק ליווי פיננסי. כך קבע (15.5.12) שופט בית משפט השלום בירושלים, אברהם רובין.
חברת נכסים אלי ראובן בנתה את הפרויקט בראשית העשור הקודם, ובשנת 2004 נודע לבנק שהבנייה מתעכבת וקיימים פיגורים של 5 מיליון שקל בתקבולי הדיירים ביחס לחוזי המכר. בשנת 2005 מונה כונס לפרויקט לבקשת הבנק, והוא התקשר עם הקבלן אחמד עאדל כדי לסיימו. אלא שעד מהרה התברר שהפרויקט גדול על מידותיו של עדאל, והכונס שכר במקומו את חברת ב.יאיר שאכן סיימה את הבנייה.
חלק מרוכשי הדירות טענו, כי קיימים בהם ליקויים רבים וכי נגרמו להם נזקים בשל העיכוב במסירתן, והגישו תביעות בהיקף כולל של 2.35 מיליון שקל נגד לאומי ונגד ב.יאיר. רובין סוקר את הגישות השונות בפסיקה ובספרות לשאלת אחריותו של הבנק המלווה לליקויי בנייה ולאיחורים, ומגיע למסקנה שבמקרה הנדון אכן נושא לאומי באחריות כזו.
רובין מצביע על כך, שלאומי התרשל כבר בראשית הדרך כאשר לא עקב באופן הדוק אחרי כניסת התקבולים לחשבון הליווי, ולפיכך גילה רק באיחור שראובן לא העביר לחשבון 2 מיליון שקל. למרות תרמית זו מצד ראובן, המשיך לאומי לשחרר לו כספים, אך לא וידא שהם יגיעו לידי קבלני המשנה. כאשר בחר הבנק לסיים את הפרויקט, ממשיך רובין, הוטלה עליו אחריות החורגת מן המתחם הפיננסי גרידא והיא התרחבה גם לצד התפעולי ולליקויי הבנייה.
לעומת זאת קובע רובין, כי אחריותו של לאומי לאיחור במסירה היא מוגבלת, כי סביר להניח שראובן היה נקלע לקשיים גם אם הבנק היה עוקב כראוי אחרי התנהלותו. לפיכך, נותרה רק התחייבותו של הבנק לסיים את בניית הדירות בתוך תשעה חודשים מיום מינוי כונס הנכסים, ויהיה עליו לפצות את הרוכשים רק אם חרג ממסגרת זמן זו. רובין הורה לצדדים להודיע לו האם הסכימו על מינוי מומחה לבדיקת ליקויי הבנייה, ואם לא - ימנה אותו בית המשפט.