"אין דרך אחרת אלא עלייה פרמננטית במיסים. זה לא יסתדר אחרת. אתה לא יכול לקיים את רמת הביטחון הדרושה במדינת ישראל, גם להוריד את נטל החוב, גם להעלות את חלקה של ההוצאה האזרחית, גם לעשות קטצ'-אפ לתשתיות - אי-אפשר לקיים את כל זה בתוואי המיסים שהיינו בו" - כך אומר (יום ה', 28.6.12) פרופ'
מנואל טרכטנברג, מי שעמד בראש הוועדה לשינוי חברתי כלכלי שקמה בעקבות מחאת האוהלים אשתקד, בכנס "
אלי הורביץ לכלכלה וחברה".
"טוב מאוד שבעקבות המחאה בוטל המתווה של המשך הורדת המס, אני לא יודע איפה היינו היום אם היינו נמצאים באותו תוואי. אי-אפשר לרבע את המעגל - חייבים להעלות מיסים. גם אם הולכים לגירעון של 3%", אמר טרכטנברג.
טרכטנברג הודה כי אחת ההמלצות המרכזיות של הוועדה בראשותו, זו הקשורה לשינוי סדרי העדיפויות בדמות הגדלת ההוצאה על חינוך, תוך הקטנה בתקציב הביטחון - לא צלחה. "אני יכול להבין גם למה", אמר. "אנחנו נמצאים בתקופה לא קלה - אבל אני קורא לממשלה, ושר האוצר ליזום את זה, לאשרר שוב את מתווה ברודט - החומש הראשון מאחורינו, יש חומש חדש לפנינו - אפשר להסתדר עם גידול יפה של 1.3% בשנה גם אל מול המציאות המורכבת שמסביבנו".
"שכל החלטה כלכלית תיבחן בראיית אי-השוויון"
טרכטנברג הציג הצעה לפיה כל הצעת מחליטים של הממשלה בעלת נוסח קבוע וטמפלט (ובטמפלט יש סעיף שאומר מה ההשלכות התקציביות), יהיה עוד סעיף הקובע מה ההשלכות של החלטת הממשלה על אי-השוויון. "כל החלטת ממשלה שתביא - בין אם בתחבורה ובין אם בנושא אחר - אפשר להרחיב את זה, אפשר לעשות את זה, כי אתה צריך מנגנונים שבפעולה השוטפת מכוונים אותך מבחינת התפיסה לעבר המטרות האלה. אסור שכל נטל הפעולה לגבי אי-שוויון או שוויון תהיה מוטלת על מערכת המס".
לגבי אפשרות חידוש המחאה, אמר טרכטנברג ללא היסוס כי זו תתחדש. "בקיץ שעבר אירע אירוע מכונן שקורה אחת לדור. האם יש קבוצות עדיין באוכלוסיה שמרגישות שקצב היישום של ההמלצות שנוגעות להם הוא לא מספיק, שבאות ומשמיעות קריאות למדיניות שעדיין היא לא על השולחן? ודאי שיש".
בהתייחסו לאירועים בתל אביב בהפגנה בסוף השבוע שעבר אמר טרכטנברג: "כאב לי מאוד לראות מה שקרה. כמי שנולד במקום שכילד הייתי מפוחד והזיכרונות האלה רודפים אותי עד היום, הייתי מפוחד שאני לא אחטוף מכאן או מכאן - וחטפתי. הזיכרון של ילד הוא מעצב תודעה. אנחנו לא רוצים שהילדים שלנו יהיו להם זכרונות כאלה, של אלימות - לא של זה ולא של זה, והייתה כזאת - גם של זה וגם של זה. צריך להיזהר מזה כמו מאש".
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
