עד המדינה במשפט
הולילנד, ש"ד, אומר (יום א', 1.7.12) בפתח עדותו, כי הוא אשר יזם את תשלום השוחד לנבחרי ציבור כדי לקדם את פרויקט הולילנד, וכי שיכנע את היזם
הלל צ'רני לפעול בדרך זו כאשר הוא עצמו נמצא בחזית הפעילותץ
ההיכרות בין ש"ד לבין צ'רני נוצרה בשנת 1992, כאשר ש"ד ייצג משקיע שווייצרי שעמד לחתום על הסכם לרכישת מתחם הולילנד ב-25 מיליון דולר. ואולם, ההסכם לא יצא לפועל מאחר שהמשקיע נפטר יומיים לפני מועד חתימתו. מאוחר יותר, באמצעות ד"ר יואב סרנה, נוצר קשר עם לארי סילברסטיין - בעלי מגדלי התאומים בניו-יורק - ונוהל מו"מ עם צ'רני לרכישת המתחם תמורת 30 מיליון דולר. גם עסקה זו לא התממשה, משום שביום החתימה צ'רני חזר בו והחליט לפתח בעצמו את האיזור.
לדברי ש"ד, צ'רני ביקש שהוא וסרנה יפעלו מטעמו, ושכרו נקבע על 1.5% מעלויות הבנייה של הפרויקט שיאושר. בתב"ע המקורית הותרה בניית 25,000 מ"ר, אך ש"ד וסרנה האמינו שניתן יהיה לבנות לפחות 100,000-80,000 מ"ר. בפועל קיבל ש"ד שכר מדי חודש, לפי תחשיב שהיה מגיש לצ'רני מסוף 1993.
131,000 מ"ר במקום 25,000 מ"ר
"התפקיד שלי בפרויקט היה למעשה מנהל הפרויקט. על סרנה הוטל להיות מפקח על הבנייה ועל התכנון, וכל התפקידים האחרים הוטלו עלי", אמר ש"ד. "הייתי צריך לעשות את הפרוגרמה התכנונית, את הקשרים עם הרשויות, הבאת קונים פוטנציאליים, מו"מ עם משקיעים ועוד ועוד. מול הרשויות הייתי צריך להציג את הפרויקט ולשכנע אותן לאשר אותו. צ'רני התחייב שהוא יעמוד מאחורי כל ההתחייבויות הכספיות ביחס לפרויקט. רק הוא טיפל בהוצאות הכספים לפרויקט, לא יכולתי להוציא כספים בעצמי, רק לצ'רני או למי שהוא הסמיך היו זכויות חתימה בבנקים".
ש"ד אמר, כי הוא עמד בקשר עם נבחרי הציבור בקשר לפרויקט ונושא זה היה בטיפולו הבלעדי. "בסופו של יום, בגלל פעילויות עברייניות שאני עשיתי בידיעתו ובמימונו של צ'רני, הצלחנו להשיג שבמקום 25,000 מ"ר יאושרו 311,000 מ"ר, מזה כמחצית שטח עיקרי", הוסיף ש"ד. "המחשבה הראשונית הייתה שלי, ואמרתי לצ'רני שביושר לא ניתן יהיה להשיג את מספר המטרים שלדעתי ניתן להשיג, אלא אם נצליח להגיע לשיתוף פעולה עם נציגי ציבור שיהיו מוכנים לשתף איתנו פעולה כנגד תשלומי שוחד בצורה זו או אחרת. קיימנו מפגש ארוך מאוד, אולי יותר מאחד, כאשר אמרתי לו שאני מוכן לקבל על עצמי להיות הפרונט, את האחריות לכל הדברים, בתנאי שברור לו שזה כרוך בעבירות ובתשלומים. בסופו של יום, הלל נתן את הסכמתו לכך".
אולמרט רצה את רואה החשבון שלו
ש"ד הוסיף, כי צ'רני אמור היה לממן את השוחד, וסוכם שהוא עצמו יפעל כנציג של הולילנד מול הרשויות. הפגישה בה מדובר התקיימה לדבריו במחצית הראשונה של 1994 במשרדי הולילנד בירושלים. "צ'רני היה בהתחלה בשוק מההצעה שלו. בסוף, אחרי שקיבל ממני הסברים, הוא הסכים לַדָבר. סוכם שכל דבר אני אפנה אליו ואקבל את הסכמתו. סוכם שחשבוני האישי יחויב בכל הסכומים שהוא יזרים לביצוע תשלומי השוחד, ושבתום התקופה, בין אם התב"ע תאושר ובין אם לאו, חובות אלו יימחקו מהספרים".
לדברי ש"ד, צ'רני ביקש שהוא ישמש כמנכ"ל חברת הולילנד שירותי נופש, דרכה שולם השוחד, וזאת למרות שלא היה לו כל תפקיד ממשי בחברה וכל המטרה הייתה להרחיק את צ'רני מהשוחד. "מעורבותו הייתה אבסולוטית. הוא זה שאישר את התשלומים, הוא זה שהעביר דרכי קרוב ל-9 מיליון שקל תשלומי שוחד בשנים 1999-1994".
התביעה הגישה מזכר שכתב ש"ד לצ'רני בשנת 1994, בו נאמר שראש עיריית ירושלים דאז,
אהוד אולמרט, ביקש באמצעותה של
שולה זקן למנות את רואה החשבון שלו, מיכאל ברזלי, לרואה החשבון של הפרויקט. ש"ד התנגד, אך צ'רני הסכים.