נציבות שירות המדינה תשלם 15,000 שקל לשוקי משעול, עובד רשות המיסים לשעבר שהורשע בעבירות שחיתות, בגין הוצאת לשון הרע. כך קבע (24.6.12) שופט בית משפט השלום בירושלים,
עודד שחם. משעול תבע 300,000 שקל, אך שחם זיכה אותו ב-5% בלבד מסכום תביעתו, נמנע מלהורות על פרסום התנצלות ולא פסק הוצאות לטובתו.
משעול הורשע במסירת מידע חסוי ממחשבי רשות המיסים לשני אנשים, וכן בקבלת 500 שקל עודפים על חשבון פוליסת ביטוח הרכב שלו. הוא נדון לחמישה חודשי עבודות שירות, לאחר שבית המשפט נמנע מלשולחו למאסר בפועל רק משום ששותפיו לעבירות לא הועמדו לדין.
משעול הגיש את תביעתו בעקבות שתי תגובות של נציבות שירות המדינה על טענות שהעלה נגדה בערוץ הראשון ובערוץ 2 בינואר 2007, עם גילוי פרשת רשות המיסים. משעול טען, כי פוטר מרשות המיסים משום שחשף שחיתויות ומשום שהצביע על פוליטיזציה במינויים בכירים ברשות.
בתגובה לערוץ 2 נאמר, כי "מוזר בעינינו שדווקא עובד שנמצא מושחת, לכאורה, על-ידי הפרקליטות והוגש נגדו כתב אישום פלילי המייחס לו עבירות של שוחד, הפרת סודיות, הפרת אמונים, פגיעה בפרטיות, קבלת דבר במירמה וניסיון לקבל דבר במירמה, ועקב כך גם הושעה על-ידי נציב שירות המדינה - מעז עתה להתבטא בנושאי שחיתות". ואילו בתגובה לערוץ הראשון נאמר: "מוזר שאדם מושחת שנאשם בהפרת סודיות מרמה והפרת אמונים מתבטא כעת בנושא שחיתות. הדברים בעניין נציבות שירות המדינה הם שקרים מפי מי שיש לו אינטרס לפגוע בנציבות המדינה".
שוחד אינו פרט לוואי
שחם קבע, כי "מעיון בכתב האישום עולה, כי הנתבעת הייתה רשאית, על-רקע תוכנו של כתב האישום, להביע את הדעה כי התובע מושחת, בין לכאורה, ובין שלא לכאורה... מדובר בניצול מובהק לרעה של כוח התפקיד. מדובר בדפוס התנהגות חוזר. עובדה זו מעמיקה את השחיתות בה מדובר... הגם שהעבירות של קבלת דבר במרמה וניסיון לקבל דבר במרמה סבו על סכומי כסף נמוכים, יחסית, נלוו לאותן עבירות יסודות של תכנון, שותפות עם אחר, והגשת מסמכים כוזבים. יסודות אלה אף הם מבססים את טענת השחיתות". עוד אומר שחם, כי העובדה שמשעול הורשע בעבירות שיוחסו לו, מבססת לנציבות גם את הגנת האמת בפרסום.
לעומת זאת קבע שחם, כי ייחוס עבירת שוחד למשעול היה בגדר לשון הרע, משום שהוא רק נחקר בחשד זה אך לא הואשם בעבירה זו. הגנת תום הלב לא עומדת לנציבות, אומר שחם, משום שהעובדות היו בידיה והיא לא בדקה אותן כראוי לפני מסירת התגובה, ומשום שבהמשך היא אומנם מחקה את אזכור השוחד אך לא עשתה דבר כדי לתקן את הודעתה לערוץ 2. עוד אומר שחם, כי אזכור השוחד לא היה פרט לוואי שאין בו פגיעה של ממש, וזאת בשל חומרתה של העבירה.
לצד זאת אומר שחם, כי לא הוכחה טענתו של משעול לפיה אזכור השוחד נעשה במזיד. עוד קבע, כי לא היה לשון הרע בייחוס "גיבוב שקרים" למשעול בתגובת הנציבות, שכן הדברים נאמרו
בתום לב, ובדיעבד התברר שאכן חלק ניכר מטענותיו לא היו אמת. בצטטו שורה של קביעות משפטיות אומר שחם, כי "מן המכלול [עולה] אסטרטגיית פעולה חוזרת של התובע, אשר עניינה השחרת גורמים כאלה ואחרים, כאשר הדבר נתפס על-ידי התובע כמשרת את עניינו. יש בכך כדי להקרין גם על הדברים שנאמרו על-ידי התובע בראיונות בהם עסקו הפרסומים נשוא התביעה. יש בכך כדי לחזק, מן הבחינה האובייקטיבית, את ההצדקה לעשיית הפרסומים האמורים".
