מה קורה כשאנחנו משתזפים

המנגנון הביולוגי של כוויית שמש - שיזוף - תגובת ההגנה החיסונית לקרינה אולטרא-סגולית (UV), המכאיבה והאדומה - היא תוצאה של נזק של הרנ"א (מולקולות RNA בתא משמשות בתהליך ביטוי המידע הגנטי הנמצא ברצף הדנ"א) לתאי העור. כך על-פי דיווח של חוקרים מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת קליפורניה ב-Advance Online Publication of Nature Medicine. הממצאים סוללים את הדרך לעצירת התהליך הדלקתי ויש להם השלכות על טווח של מצבים רפואיים וטיפולים.

לדוגמה, מחלות כמו פסוריאזיס מטופלות באור אולטרא-סגולי, אך תופעת לוואי משמעותית של הטיפול היא העלייה בסיכון לסרטן העור. התגלית מציעה דרך ליהנות מההשפעות המועילות של הטיפול בקרניים אולטרא-סגוליות ללא חשיפת החולים לאור האולטרא-סגולי. כמו-כן, לאנשים מסוימים יש רגישות מוגזמת לקרינה אולטרא-סגולית, חולי לופוס (זאבת) למשל. החוקרים מנסים לבדוק כעת אם ניתן לעזור להם על-ידי חסימת המסלול הכימי שגילו.

בעזרת שימוש הן בתאי עור אנושיים והן במודל של עכברים, החוקרים גילו כי קרינת UVB שוברת ומשבשת אלמנטים של מיקרו רנ"א לא ממוקד - סוג מסוים של רנ"א בתוך התא שאינו גורם ישירות לייצור חלבונים. תאים שנחשפו לקרינה משחררים רנ"א מסוג זה וגורמים לתאים השכנים הבריאים להתחיל בתהליך הבא לידי ביטוי בתגובה דלקתית, שמטרתה סילוק תאים שניזוקו מהשמש. אנו מרגישים ורואים תהליך זה בצורה של כוויית שמש.

התגובה הדלקתית חשובה כדי להתחיל את תהליך הריפוי לאחר מות התאים. החוקרים סבורים גם כי התהליך הדלקתי עשוי לנקות את התאים הפגועים גנטית לפני שהם הופכים לתאים ממאירים. תהליך זה, כמובן, אינו מושלם וככל שהחשיפה לקרניים אולטרא-סגוליות רבה יותר, כך גבוה יותר הסיכוי שהתאים יהפכו לסרטניים.

החוקרים עדיין אינם יודעים כיצד מין, פיגמנטציה של העור וגנטיקה אינדיבידואלית קשורים ליכולת שלהם להילחם בנזק מהקרניים האולטרא-סגוליות ובהתפתחות סרטן עור. במודלים של העכברים ניתן היה לזהות כי גנים מסוימים ישנו את הדרך בה העכברים יפתחו כוויות שמש. לבני האדם יש גנים דומים, אך למרות זאת לא ברור עדיין אם יש להם מוטציות בגנים אלו המשפיעות על התגובה לשמש.