מה אתם יודעים על אלצהיימר?

הגורם המדויק למחלת אלצהיימר אינו ידוע, למרות שמספר גורמי סיכון ידועים. הסיכון לפתח את המחלה עולה עם הגיל, לדוגמה.

כמו-כן, קיים סיכון גבוה יותר לפתח אלצהיימר אם קרוב משפחה סבל מהמחלה. ולמרות זאת, גורמים גנטייים תורשתיים אחראים רק במספר קטן של משפחות.

כאשר המחלה עוברת בתורשה, היא נוטה לגרום להתפתחות אלצהיימר בגיל מוקדם, בדרך כלל בין 60-35. אחד ממספר גנים שונים עשוי להיות האחראי לכך, כמו לדוגמה גן פרסנילין-1 על כרומוזום 14 או חלבון עמילואיד מקדים על כרומוזום 21.

רוב מקרי האלצהיימר מתפתחים בשלב מאוחר בחיים והקשר הגנטי חלש יותר. הגנים האחראים הם אלו הקשורים לאפוליפרוטאין E. בעיות בגנים אלו מעלות את הסיכון למחלה אך לא הופכות אותו לוודאי - גורמים אחרים מעורבים גם כן.

מדענים מאמינים כי גנים בעייתיים אחרים ממוקמים על כרומוזומים 9, 10 ו-12.

תסמיני מחלת אלצהיימר

הזיכרון והיכולת לחשוב בבהירות הולכים בהדרגה לאיבוד. כמו-כן עשויים להופיע שינויים באישיות. אדם שהיה בדרך כלל רגוע עלול להפוך לאדם המתרגז בקלות, לדוגמה. בעיות התנהגות וקשיי תקשורת גם הם מופיעים.

אנשים עם אלצהיימר חמור עלולים להתקשות לבצע מטלות יומיומיות, כמו התלבשות, רחצה ואכילה. ככל שהזמן עובר, הם עלולים שלא לזהות אנשים מוכרים וכן לא את סביבתבם. ולכן שכיח מצב בו הם יוצאים לטייל ומאבדים את דרכם.

בעיות אחרות, כמו דיכאון, יכולות גם הן להתפתח.

טיפולים לאלצהיימר

אין מרפא למחלת אלצהיימר, אך ישנן תרופות זמינות שיכולות להאט את איבוד התפקוד המנטלי במקרים מתונים או קלים. אלו כוללות מדכאי אצטילכולינסטראז כמו דונפזיל, ריבסתיגמין וגלנתמין, המשפרות את התקשורת בין תאי המוח, וממנתין, חוסם גלוטמאט המגן על תאי המוח מנזק.

תרופות אחרות כמו אספירין ותרופות להורדת הכולסטרול, כמו הסטטינים, יכולות לשמש להאטת הנזק הווסקולרי (של כלי הדם) שגם הוא משחק תפקיד בסוגים רבים של דמנציה כולל אלצהיימר.

תרופות אנטי-פסיכוטיות משמשות לעתים כדי לנסות ולשלוט בהתנהגות במקרים חמורים יותר של דמנציה, אך קיימת ביקורת רבה על השימוש בהן בטענה כי הן מהוות תחליף גרוע לטיפול יקר וממושך יותר כמו ייעוץ, פסיכותרפיה או טיפול אחר.

ישנן מספר ראיות לכך שהצמח גינקו בילבואה, ואולי גם ויטמין E, יכולים לעזור לעכב את התקדמות המחלה, אך עדיין נדרשים מחקרים נוספים שיוכיחו זאת.

הטיפול יכול להינתן לתסמינים כמו דיכאון. טכניקות לסיוע לחידוד הזיכרון, כמו כתיבת רשימות או תזכירים, יכולות לעזור בשלבים המוקדמים.

תמיכה ועזרה של עובדים סוציאליים יכולות לעזור הן לחולים והן למטפלים, אך טיפול לאורך היום כולו יידרש בשלבים המאוחרים של המחלה.

בדיקות לזיהוי אנשים שפיתחו את השלבים הראשוניים של המחלה נמצאות בפיתוח.

מניעת אלצהיימר

גורמי הסיכון למחלות לב הם כפי הנראה גורמי הסיכון המעלים את הסיכון גם לאלצהיימר. לכן, למרות שאין דרך ודאית למנוע את המחלה, הימנעות מעישון, שמירה על רמות לחץ דם וכולסטרול תקינות, התעמלות על בסיס קבוע, שמירה על משקל בריא ותזונה עשירה בוויטמינים נוגדי חמצון כמו E ו-C חשובים.

מספר מחקרים הראו כי שימוש בנוגדי דלקת לא סטרואידים (NSAIDs), או בסטטינים להורדת הכולסטרול, יכול להוריד במעט את הסיכון לפתח אלצהיימר.

מחקרים אחרים עוסקים כיום בטיפול בתאי גזע, בחומרים אנטי-חמצוניים ובחיסונים למניעת הצטברת פלאק במוח ובמניעת המחלה.