לשכת עורכי הדין מנסה, בימים אלה, לטרפד תיקון לחוק, שנועד להקים "מסלול מקוצר" שיקל בפרט על אוכלוסיה חלשה הנזקקת לשירותי ההוצאה לפועל. היוזמה לתיקון הוגשה על-ידי רשות האכיפה והגבייה בהוצאה לפועל. הבוקר (יום שלישי) מובאת ההצעה להכרעת ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
הרעיון היישומי העומד על הפרק: לתת בידי "פקידי מסלול" ברשות האכיפה והגבייה את הכלים לניהול הליכי הגבייה - בכפוף לבקשת "זוכה", וזאת במקום שייאלצו הזוכים לשכור את שירותיהם של עורכי דין. בדרך זו יוכלו לחסוך הוצאות כספיות גדולות יחסית, שמגולגלות, בסופו של דבר, גם על החייבים. יודגש:
"פקידי מסלול" רשאים ומתוכננים להיכנס לפעולה, רק לאחר שניתנו החלטות שיפוטיות על-ידי הרשמים.
התיקון מוצע במסגרת: חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 39) (הוצאה לפועל במסלול מקוצר), התשע"ב-2012. חברי הכנסת בוועדת חוקה, חוק ומשפט רואים בכך תיקון נחוץ, נוכח משמעותו החיובית לאוכלוסיה החלשה והחיסכון הכספי הגלום בכך. אולם כאמור, לשכת עורכי הדין נוהגת שוב כ"גילדה", ומנסה לטרפד קבלת התיקון, שכן משמעתו המיידית היא: פגיעה בהכנסות חבריה.
החלשים נאלצים לשלם
בבדיקות שנערכו בלשכת ההוצאה לפועל התברר, כי החייב הממוצע חייב סכום קטן של 1,687 ש"ח, כתשלום לזוכה. אולם תשלום זה מנופח ב-858 ש"ח לפחות - כתשלומים לאגרות ולשכר טירחת עורכי דין. עורכי הדין נוהגים בפועל לגבות אלפי ש"ח ויותר בגין חובות בסכומים של אלפי ש"ח. מי שנפגעים מכך בעיקר הם החלשים: זוכים שתבעו תשלומי צ'קים בסכומים קטנים יחסית, נשים התובעות מזונות וכו'; ובמקביל - חייבים חלשים שנאלצים אף הם לשכור עורכי דין כדי להגן על זכויותיהם.
לשכת עורכי הדין מנסה, כאמור, לטרפד יוזמה זו. לטענתה, התכלית ביצירתו של המסלול המקוצר היא לסייע לאוכלוסיה חלשה לגבות את חובה, אך לא לגופים מוסדיים כמו בנקים וחברות ביטוח חברות תקשורת. נטען עוד, כי רשות האכיפה והגבייה מבקשת בעצם לייצג זוכים ולנקוט בשמם בהליכי הוצאה לפועל נגד חייבים. "זה מוביל לניגוד אינטרסים, ייצוג הזוכים במסלול המקוצר מביא את רשות האכיפה והגבייה לנקוט צד והטיה כלפי זוכים", בעוד שרשות האכיפה והגביה, שהינה אורגן של המדינה, "אמורה להיות גוף נייטראלי".
לשכת עורכי הדין: ניגוד עניינים?
בהודעת לשכת עורכי הדין נפלו מספר רב של טעויות ואי-דיוקים. ללשכת עורכי הדין ישנו אינטרס ברור למנוע התייעלות ההליכים, אולם אין לקבל מצב שבו מועמס על חייב קטן חוב של מאות שקלים המיועד לממן את ציבור עורכי הדין. הניסיון למנוע הליכי התייעלות בתחום כה רגיש כמו ההוצאה לפועל הינו מכה אנושה לחייבים הקטנים, למשק הישראלי ולמשלם המיסים.
"כאשר בקשות מוגשות דרך המסלול המקוצר", טוענת לשכת עורכי הדין המנסה כאמור לגונן על הכנסותיהם של חבריה, "כיצד הרשמים יכולים ליתן החלטה. שהרי מי שמייצג את הזוכים במסלול המקוצר הינה רשות האכיפה והגבייה וגם הרשמים כפופים לרשות האכיפה והגבייה (יש לציין כי תיקון זה של כפיפות רשמי ההוצל"פ הוא חדש ולא היה בעת חקיקת הוראת השעה של המסלול המקוצר). יש חשש יותר מסביר, כי ייפגע אמון הציבור במערכת האכיפה והגבייה, וכי תפקודה ואמינותה יוטלו בספק. אין תקדים לכך, שרשות של מדינה מייצגת צד באותו הליך בו היא משמשת גם כשופטת באמצעות רשמי ההוצל"פ הסרים למרותה".
הוצל"פ: חיסכון גדול לאוכלוסיה חלשה
רשות האכיפה והגבייה דוחה בתוקף את הטענות. נמסר, כי האוכלוסיה החלשה היא-היא הנהנית העיקרית מהתיקון בחוק, שכן, הגופים הגדולים, ובהן בתי חולים ו
רשות השידור, מוותרים על חלק ניכר משכר הטירחה. נמסר עוד כי בהשוואת נתוני היעילות של מסלול הגבייה המקוצר אל מול תיקים שהתאימו למסלול אבל נוהלו במסלול הרגיל עולה יתרון משמעותי למסלול המקוצר:
- שעור גביית החוב היה גבוה ב-18% לעומת המסלול הרגיל.
- העברת תיק למסלול המקוצר מגדילה את שיעורי הסגירה ב-36% לעומת המסלול הרגיל.
- המסלול המקוצר עולה פחות לכל המעורבים – במסלול הרגיל מתווספות הוצאות שונות (כגון שכ"ט, הוצאות גבייה וכד') בסך ממוצע של 50% מהתיק, ובכך נפגעים החלשים ביותר שהינם החייבים.
- לו היו עוברים כל התיקים המתאימים ממסלול רגיל למסלול המקוצר, היה נחסכות הוצאות של למעלה מ-222 מיליון ש"ח. המרוויחים? החייבים הקטנים, אנשים שזכו בפסק דין ומבקשים לגבותו, המשק הישראלי, ולמעשה כולם. היחידים שהיו מפסידים הם עורכי הדין ולכן ברור מדוע הם מתנגדים למסלול המקוצר.
- המסלול חוסך כסף גם לחייבים. בשנת 2011 נחסכו הוצאות של למעלה מ-10 מיליון ש"ח שהיו מושתות על חייבים לו היו מתנהלים תיקיהם במסלול הרגיל.
- שיקול דעת עצמאי של זרוע הגבייה הינה פרקטיקה מקובלת בעולם. במחקר שנערך על-ידי חברת Lexidale נבדקו לעומק שבע שיטות משפט חשובות, שלשכת עו"ד טענה כי אין בהן מנגנונים דומים, אולם מסתבר שבכולן יש למנגנון הגבייה עצמאות וכי נובעות מכך תועלות רבות.
- הטענה כאילו המסלול משרת בעיקר חברות איננה נכונה. רק 5.5% מהזוכים הינם גופים מסחריים פרטיים. בלמעלה מ-80% מהתיקים הזוכים הינם בתי חולים. מדובר במנגנון מדינתי המשרת את רווחת הכלל וחוסך כסף רב.
