הממשלה אישרה את מינויו של מנשה סמירה ליו"ר מועצת הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו. סמירה שימש מאז ראשית אוגוסט 2003 כממלא מקום יו"ר המועצה. בישיבת הממשלה (יום ב', 22.9.03) אושר מינויו ליו"ר קבוע.
מנשה סמירה, נשוי ואב לשלושה ילדים, מתגורר במושב ביצרון, יליד מושב בית עזרא ובוגר תיכון באר טוביה, אותו הוא מנהל מזה כ-4 שנים. טוביה הינו אל"מ (במיל.), גימלאי של צה"ל, בשירותו הצבאי שימש כמפקד הגדנ"ע וכסגן קצין חינוך ראשי, בין היתר היה אחראי על השכלתם של נערי רפול. מזה כשנתיים חבר סמירה במועצת הרשות השנייה ומשמש כיו"ר ועדת המנהל והכספים של הרשות.
סמירה הודה לשר הממונה ולממשלה על האמון שנתנו בו ופנה לשר הממונה בבקשה להשלים את הרכבה של מועצת הרשות. כזכור, במהלך השנה האחרונה המועצה פועלת בהרכב חסר מאז עזיבתם של כמה חברים ויש להשלים את הרכבה.
"בפני מועצת הרשות עומדות סוגיות כבדות משקל הדורשות הכרעות שתהיה להן השפעה על דמותה של התקשורת במדינת ישראל", אמר סמירה, "בימים הקרובים יהיה עלינו לנהל את המשבר אליו נקלע ערוץ 10 בשכל ובאחריות רבה. אני סמוך ובטוח, כי המועצה תפעל בכל האמצעים העומדים לרשותה כדי לשמור על קיומה של התחרות בשוק הטלוויזיה. יש חשיבות רבה בהמשך קיומם של שני ערוצים מסחריים מרכזיים, הפועלים זה לצד זה לטובת היצירה העברית, הפלורליזם התקשורתי והתחרות בשוק הפרסום", הוסיף.
סמירה הודיע, כי בכוונתו להיפגש בשבוע הקרוב עם הנהלת ערוץ 10, נאמניו ועם בעלי המניות של הערוץ, על-מנת לדון עימם באלטרנטיבות הפעולה העומדות בפניהם. במקביל, ביקש סמירה מהנהלת הרשות להיערך לכל תסריט אפשרי להמשך פעולתו של הערוץ. החלופות יבחנו עם משרד התקשורת ויובאו להכרעת מועצת הרשות השניה.
בנוסף לפעילות בעניינו של ערוץ 10, על מועצת הרשות יהיה לקבוע במהלך השבועות הקורבים, לא יאוחר מסוף אוקטובר, את פרטי המחוייבות בתחום התוכניות בשני הערוצים המרכזיים (מכוח שינוי 19 לחוק הרשות). הכללים יקבעו באופן מודולרי ויתנו מענה מחד למצב של המשך קיום התחרות ומאידך, למצער, למצב בו ערוץ 2 ישדר לבדו.
מועצת הרשות תקבע בקרוב את עיקרי הכללים, ותבצע שימוע לגופים הנוגעים בדבר, טרם ההכרעה על הנוסח הסופי של הכללים. לדברי סמירה יש לקבוע את הכללים תוך הידברות עם הגופים הרלוונטים לעניין, ותוך יצירת איזון ראוי בין היכולת הכלכלית של גופי השידור ובין ההכרח לשמור על היצירה הישראלית, על איכותו של המרקע ותרומתו לעיצובה התרבותי של החברה הישראלית.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
