נגיד בנק ישראל, דוד קליין, הוריד את הריבית השנתית בשיעור של 0.4% - הפחתה גדולה יחסית. הודעת הנגיד מתייחסת למדיניות המוניטרית בחודש אוקטובר. מתחילת השנה הופחתה הריבית ב-3%. הריבית הבסיסית עתה הינה 6.1% לשנה.
החלטת הנגיד להפחית הריבית בשיעור חד יחסית של 0.4%, נובעת בעיקר מההאטה במשק, שבאה לידי ביטוי באינפלציה שלילית, ובקריסת עסקים. הציפיות המוקדמות היו להפחתה של עד 0.3%.
ההודעה על הפחתת הריבית נמסרה בישראל ובדובאי. הנגיד קליין מבקר עתה בדובאי, במסגרת הדיונים הנערכים בכנס השנתי של קרן המטבע הבינלאומית.
בנק ישראל הודיע, כי הפחתת הריבית בשיעור זה מתאפשר עתה, נוכח הירידה בציפיות לאינפלציה. הפחתה גדולה עוד יותר נמנעת עתה, קובע הנגיד, בשל אי הבהירות וחוסר הוודאות, בשאלה האם תממש הממשלה את תוכניתה לקיצוץ בתקציב. יחד עם זאת, נמסר, "ישנם בתקציב שאושר צעדים חיוביים בעלי השלכות ארוכות טווח, התורמים לביסוס היציבות ולהעלאת המשק למסלול של צמיחה".
בנק ישראל מסר את ההודעה הבאה (ציטוט):
בנק ישראל הודיע על תכניתו המוניטרית לחודש אוקטובר לפיה תופחת ריבית בנק ישראל ב-0.4 אחוזים לרמה של 6.1 אחוזים. ההפחתה המצטברת בריבית בנק ישראל מאז דצמבר 2002 מסתכמת, עם ההפחתה הנוכחית, ב- 3.0 נקודות אחוז.
מבנק ישראל נמסר כי המשך תהליך הפחתת הריבית מתאפשר בשל רמת הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה הנמצאת בתחום יעד יציבות המחירים (1 עד 3 אחוזים), ועל-רקע קצב מתון של עליית המחירים בפועל, התייצבות בפעילות הריאלית ברמה ממותנת והרגיעה היחסית בשוק מטבע-חוץ ובשוקי הכספים וההון.
הציפיות לאינפלציה לשנה, הנגזרות משוק ההון, נותרו בספטמבר, ברמה דומה לאוגוסט, באמצע תחום היעד (קצת פחות מ-2%), והציפיות לאינפלציה לשנה השניה עומדות גם החודש בחלק העליון של תחום היעד.
הערכות החזאים הפרטיים לאינפלציה לשנה קדימה עלו במקצת אך גם הן נמצאות באמצע תחום היעד, והמודלים של בנק ישראל מצביעים על האפשרות להשיג את יעד האינפלציה לעוד 12 חודשים ולשנה שלאחר מכן, תוך המשך הפחתת הריבית. בבנק ישראל מציינים כי מדיניות הריבית מכוונת להשיג יציבות מחירים לאורך זמן ולא בהכרח לשנה קלנדרית מסויימת, וזאת בהתאם להחלטת הממשלה משנת 2000. בהתאם לכך, מדיניות בנק ישראל מיועדת בכל עת על פני השנה להשיג יציבות מחירים לטווח של שנה ושנתיים קדימה.
בחודש האחרון נעצרה העלייה שנרשמה בתשואות הריאליות והנומינליות על איגרות החוב הממשלתיות, אשר החלה ביולי. זאת, לאחר ירידה מתמשכת בהן בין פברואר ליוני, אשר ניזונה מהקטנת אי-הוודאות הביטחונית מדינית באזור, אישור הערבויות על-ידי ממשלת ארצות הברית והתכנית הכלכלית של הממשלה ל-2003. התייצבות זו מבטאת, ככל הנראה, עמדת המתנה מצד השווקים הפיננסיים בהערכתם את החלטות התקציב לשנת 2004 והשלכות אפשריות של אי הוודאות הביטחונית על חידוש הפעילות במשק.
בבנק ישראל מציינים כי חשוב שתקציב הממשלה לשנת 2004 יבטא כוון ברור של התכנסות למגמה יורדת של הגרעון ותוואי החוב של הממשלה. בהקשר זה ראוי היה שהממשלה תאמץ מנגנון בקרה חדשי על ביצוע התקציב ועמידה ביעדי הגרעון כדי לאפשר לתקן סטיות, אם תהיינה, עוד במהלך השנה. על-פי הערכות בנק ישראל קיימת עתה הסתברות נמוכה לעמוד ביעד הגרעון ל-2004, בשיעור של 4 אחוזי תוצר, ואף בשיעור גרעון זה צפוי גידול נוסף בחוב הממשלתי יחסית לתוצר. בנוסף לכך, קיימת אי בהירות לגבי אפשרות הביצוע של תכנית ההשקעות הכוללת בתשתית ושל התכנית לצמצום מספר העובדים הזרים ע"י ייקור עלות העסקתם. יחד עם זאת, ישנם בתקציב שאושר צעדים חיוביים בעלי השלכות ארוכות טווח, התורמים לביסוס היציבות ולהעלאת המשק למסלול של צמיחה. מנגד, שחיקה בתהליך אישור מסגרת התקציב והעדר נחישות לחזור לתוואי יורד של הגרעון המבטא משמעת פיסקלית, עלול לפגום ביציבות ולהביא לעלייה בתשואות הנומינליות והריאליות לטווח ארוך ולהקשות על תהליך ההתאוששות של המשק. בהקשר זה מעריכים בבנק ישראל כי אין זה סביר להניח שהשווקים ישלימו לאורך זמן עם מציאות בה הריבית של בנק ישראל יורדת, ואילו הריבית לטווח ארוך עולה.
בנק ישראל עוקב אחרי התפתחות שער החליפין, ובמיוחד בוחן את השלכותיו על קצב האינפלציה, אך בבנק מזכירים כי שער החליפין, ברמה כזו או אחרת, מגמתו או התנודתיות בו, אינם מהווים, כשלעצמם מטרה למדיניות המוניטרית. בהקשר זה מסבירים בבנק ישראל כי תנועות ההון אל המשק וממנו, אשר נרשמה בהן האטה בחודשיים האחרונים, מושפעות, בין היתר, משיעורי הריבית לטווחים השונים בשווקים בארץ ובחו"ל, והשנויים בהם אינם תואמים בהכרח את השנויים בשערי הריבית שנקבעים על-ידי הבנקים המרכזיים.
בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשווקים במטרה להבטיח שמירה על קצב האינפלציה בתחום המוגדר כיציבות מחירים תוך חיזוק היציבות הפיננסית. בכפיפות לכך יפעל הבנק כדי לתמוך במדיניות לעידוד התעסוקה ולקיצור תקופת ההאטה במשק.
