הנדל: חשיבות מיוחדת לכללי הדין בנושאי שואה

"הלב דואב על כי אדם מבוגר, ניצול שואה, מתדפק שוב ושוב על דלתותיהן של רשויות המדינה וחש כי איננו מקבל את העזרה המגיעה לו מן הדין ומן הצדק. אולם, עם כל הצער הכרוך בכך, דווקא בהליכים מעין אלו יש חשיבות מיוחדת לשמירה על כללי הדין ולו כדי לשמור על עקרונות השוויון". כך אומר (5.8.12) שופט בית המשפט העליון, ניל הנדל.

הנדל דחה את בקשתו של ניצול שואה יליד 1935 לערער על דחיית כמה תביעות שהגיש נגד המדינה. הניצול סובל משיטיון ונקבע ש-25% ממחלתו יוכרו כנכות לפי חוק נכי רדיפות הנאצים. בין היתר תבע הנכה להעניק לו נכות בשיעור של 50%, לחייב את המדינה לשלם לו 100,000-50,000 שקל בשנה, לפצותו במיליון שקל ולשלם לו 500,000 שקל. לאחר שהוועדה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים דחתה את תביעותיו, עשה זאת גם בית המשפט המחוזי בחיפה.

בדחותו את בקשתו של הניצול לערעור נוסף אומר הנדל, כי כבר המחוזי למעשה העניק לו רשות ערעור לפנים משורת הדין, והדברים אמורים ביתר שאת לנוכח ההלכה המושרשת בדבר מתן רשות ערעור בגלגול שלישי. עוד אומר הנדל, כי גם לגופם של דברים לא מצא מקום להתערב בהחלטתו של המחוזי. הוא מסכם באומרו: "מן החומר שלפני מצטייר הרושם כי לנסיבות האישיות של המבקש, ובהן עובדת היותו בלתי-מיוצג, יש תרומה של ממש להתמשכות ההליכים בעניינו... חזקה על המשיבה [המדינה] כי תעמוד בהתחייבותה לבדוק - בלב פתוח ובנפש חפצה - האם ניתן בכל זאת לסייע למערער במימון העזרה לה הוא נזקק עבור הליקויים השונים שמהם הוא סובל".