עמירם סיון, מנכ"ל בנק הפועלים לשעבר, נפטר הערב בפתאומיות (יום ה', 25.9.03). בן 65 היה במותו. הלוויתו תתקיים ביום שני שלאחר ראש השנה.
סיון שימש יותר מ-15 שנה כמנכ"ל הבנק, עד אשר פרש ב-2002 ובמקומו מונה אלי יונס. בשנות כהונתו הצליח להפוך את בנק הפועלים לגדול ביותר בישראל.
סיון, יליד 1938, הותיר אחריו אישה ושלושה ילדים. הוא נפטר בפתאומיות, בעודו מצוי בעיצומן של תוכניות השקעה וגיוס משקיעים. סיון נטל חלק מרכזי בסקטור העסקי, ונחשב לאחד המנהלים הבכירים והמנוסים בישראל.
את תפקידיו בצמרת בנק הפועלים החל ביוני 1986 כאשר מונה לתפקיד יושב-ראש הנהלת הבנק. במהלך שנות כהונתו בתפקיד זה, הפך הבנק בניהולו לגדול והרווחי בישראל.
מבנק שהיה במידה רבה סקטוריאלי בפעילותו ושירת במיוחד גופים הסתדרותיים, לרבות קופת חולים של ההסתדרות וחברות הנמנות עם קבוצת חברת העובדים - הפך הבנק לגורם המוביל בבנקאות ובמשק הישראלי, תוך שהוא מתגבר על משברים קשים בסקטורים שונים בבנייה, בחקלאות ובתעשיה.
הבנק הוביל תהליכי שיקום והסדרי חובות במגזרים אלה, שהובילו גם לשיפור ברמת הסיכון ובתוצאותיו העיסקיות - כל זאת, תוך כדי חדירה והגדלת הנתח לכל סוגי הפעילות והמגזרים בישראל. ב-1997, עם רכישת השליטה בבנק על-ידי קבוצת תד אריסון, זכה סיון לאמונה של הקבוצה הרוכשת. ב-2002 פרש והקים יחד עם אהרן דוברת חברת השקעות, באמצעותה ביקש לגייס משקיעים ישראלים. בתחום זה לא נחל הצלחה. ביום רביעי השבוע אמר לעיתון מעריב, כי נוכח אי-ההצלחה בגיוס משקיעים בישראל, הוא פונה לגיוס משקיעים בחו"ל.
שנותיו ופעלו במגזר הציבורי
סיון שירת כקצין בצה"ל בשנים 1960-1956. בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים בחוגים לכלכלה וסטטיסטיקה.
בשנים 1965-1962, במקביל ללימודיו באוניברסיטה, עבד במשרד האוצר, במחלקת המחקר הכלכלית של מינהל הכנסות המדינה. לאחר סיום לימודיו, עבד ככלכלן בלישכת היועץ הכלכלי לשר האוצר. משם עבר לאגף התקציבים במשרד זה. ריכז את הטיפול בנושאים חברתיים, ואף הקים צוות לתכנון ופיתוח של שירותי החברה בישראל.
ב-1969 מונה לסגן מנהל אגף התקציבים במשרד האוצר. בתפקיד זה המשיך לרכז את הטיפול בנושאים חברתיים. בתוקף תפקידו נטל חלק בוועדת ראש הממשלה לענייני רווחה ותכנון הרפורמה במערכת הבטחת ההכנסה.
ב-1970, במקביל לכהונתו בתפקיד סגן הממונה על התקציבים, עסק בהכנת תוכנית החומש לפיתוח שירותי חברה, שמטרתה היתה לפתח את התשתית לשירותי חברה מתקדמים כמו מעונות יום, מרכזים קהילתיים, בתי ספר מקיפים וטיפול במשפחות נזקקות. התוכנית הופעלה כארבע שנים, עד לאחר מלחמת יום כיפור.
ב-1974 מונה לתפקיד מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, תפקיד אותו מילא במשך שנתיים. בתקופה זו בוצעה חקיקה עניפה בתחום הביטחון הסוציאלי, שעיקריה הם הרפורמה בקיצבאות הילדים והנהגת תשלום מינימום בכל סוגי הגימלאות. כמו כן, הוכנה תוכנית אב לעבודת המוסד לביטוח לאומי לשנים הבאות.
ב-1976 מונה לתפקיד המנהל הכללי של משרד האוצר. בתפקיד זה היה אחראי לביצוע המדיניות הכלכלית של הממשלה וביצוע תקציב המדינה, לרבות הכנסות המדינה ממיסים ותשלומי חובה, מדיניות מטבע חוץ והשקעות.
