רשת הילטון הבינלאומית אינה חייבת בתשלום פיצוי למי שנפגעו בפיגוע הענק בכניסה למלון הילטון טאבה באוקטובר 2004. כך קובעת (23.8.12) סגנית נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ד"ר
דרורה פלפל. בפיגוע נהרגו עשרות בני אדם, בהם 11 ישראלים, ועשרות נפצעו.
שתי קבוצות של נפגעים הגישו תביעות פיצויים בעשרות מיליוני שקלים נגד רשת הילטון, והדיון בהן אוחד בפני פלפל. בשלב ראשון דן בית המשפט בשאלת החבות, ומאחר שנקבע שהרשת לא נושאת באחריות לנזקי התובעים - הסתיים בכך למעשה הדיון בתביעות. התובעים טענו, כי הילטון התרשלה באבטחת המלון, במיוחד לנוכח מיקומו וריבוי הישראלים שהתאכסנו בו. הרשת טענה, כי אמצעי הביטחון שנקטה היו סבירים ועלו בקנה אחד עם הוראות משטרת התיירות המצרית.
פלפל אומרת, כי מלון נושא באחריות לשלום אורחיו בשטח המלון ובכניסה אליו. על מצב האבטחה במלון ביום הפיגוע אומרת פלפל: "הכניסה למלון ביום האירוע, לפחות לרוב, לא הייתה מאוישת באנשי בטיחות או ביטחון, לא נראו אנשי משטרה באופן קבוע בשטח המלון, וניתן היה להיכנס באופן חופשי ללובי המלון. היו מקרים שבהם כן היה איוש ע"י שומר שבדק תיקים, כשאמת המידה לאיוש מעין זה לא הובהרה". לאחר הפיגוע שופרו בהרבה אמצעי האבטחה במלון ובסביבתו.
העדויות לא סתרו את טענתה של הרשת, לפיה פעלה בהתאם להוראות הגורמים המצריים המוסמכים. פלפל מזכירה, כי אין חולק על כך שמדינות הן האחראיות לסיכול פיגועים, וכי בשלטון הטוטליטרי של מצרים באותה עת - ספק אם הערכות מצב ביטחוניות של חברות פרטיות היו מביאות לשינוי בהתייחסותם של גורמי הביטחון. פלפל קובעת, כי בכל מקרה המלון לא צריך היה להזמין הערכת סיכון משלו, וכי הוא היה רשאי להסתמך על אמצעי הביטחון שנקטו שלטונות מצרים.
לבסוף קובעת פלפל, שהמלון לא צריך היה לצפות את הפיגוע, וזאת לאור העובדות הבאות: לא היו התראות ספציפיות, המצב בכל המלונות במצרים ובסיני הוא דומה, במשך שבע שנים לא היו פיגועים במצרים, אפילו בישראל לא הונהגו אמצעי ביטחון שונים במלונות מבודדים (דוגמת הילטון טאבה), ובעולם יש פיגועים בודדים בלבד כלפי בתי מלון.
בשולי פסק הדין אומרת פלפל, כי לא תחרוג מתפקידה ותעניק עצות להילטון, אך היא מוסיפה: "מכובדותו של המלון הודגשה ע"י הצדדים; נראה לי שחלק ממכובדות זו, צריכה להיות גישה מוסרית-הומנית, ולכן היה זה אך מתאים לקבוע אמת מידה לפצות את הנפגעים, אפילו אם הנתבעת זכתה בדין".
