"פסיקת הוצאות בידי בג"ץ לחובתם של עותרים ציבוריים כאשר מדובר בעתירות חסרות יסוד, היא צעד חשוב בכיוון הנכון. ייתכן שבית המשפט העליון נוכח, שהתערבותו בכל נושא וכניסתו לתחומים שאינו צריך להיכנס אליהם, מערערת את מעמדו. לפי גישתו של
אהרן ברק, אין סיבה שלא תוגש עתירה נגד תקיפה באירן". כך אומר (יום ג', 28.8.12) שר המשפטים לשעבר, פרופ'
דניאל פרידמן, בוועידת המשפט של מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין ושל ynet.
יו"ר הקואליציה, ח"כ
זאב אלקין, אמר שהטענות כאילו יוזמות החקיקה בנוגע לבתי המשפט פוגעות בדמוקרטיה, מועלות כאשר אין למתנגדיהן מה לומר על ההצעות עצמן. ח"כ
עמיר פרץ הגיב באומרו, כי הקואליציה הנוכחית פועלת בצורה הבוטה ביותר אי-פעם בניצול כוח הרוב, וכי הדבר עלול להביא לכך שהכנסת תנסה לשנות בדיעבד אפילו פסקי דין פליליים. "אני מעדיף את עריצות המשפט על פני עריצות הרוב בכנסת, כי בתי המשפט גרועים פחות", הוסיף.
ח"כ
אחמד טיבי אמר, שאינו מבין כיצד יש לבג"ץ תדמית שמאלנית לנוכח העובדה שבנושאים מרכזיים הוא אינו נותן הגנה למיעוט הערבי. הוא תהה מדוע אין שני שופטים ערבים בבית המשפט העליון והציע בהומור: "שאחד מהם ייחשב למזרחי". אלקין טען, כי טיבי מפר את התחייבותו לשמור אמונים למדינת ישראל ולכן היה מקום לפסול את מועמדותו לכנסת, וכי אם טיבי היה בשלטון - "חוקים עוקפי בג"ץ יהיו משחק ילדים לעומת מה שיקרה אז". טיבי הגיב: "מדובר באמירה גזענית. אני מתייחס לביהמ"ש בהרבה יותר
כבוד מאשר אלקין וחבריו שנשפטים בבית המשפט". אלקין: "חבריו של טיבי לא נשפטים כי הם בורחים מכאן".
פרידמן הוסיף, כי לא ייתכן שהכנסת תחוקק חוק אשר יבטל פסק דין ספציפי, אך לא זה המצב כאשר בית המשפט העליון מחוקק למעשה חוק. הוא הזכיר לדוגמה את שינוי החוק בנוגע למעצר עד תום ההליכים, בעקבות ההחלטה לעצור את אשר ידלין בשל חומרת העבירות שביצע. כך גם בנוגע לשינוי החוק בנוגע להכרה לצורכי מס בהוצאות למטפלת, בעקבות החלטתו של בית המשפט העליון לפיה יש להכיר בהן. "הביטוי 'חוק עוקף בג"ץ' הוא סתירה פנימית. אין דבר כזה. בית המשפט פועל מכוח החוק שקובעת הכנסת והיא רשאית לשנות אותם", הוסיף.
יו"ר ועד מחוז חיפה בלשכה, עו"ד יוסי חכם, טען שיוזמות החקיקה של הקואליציה הן אנטי-דמוקרטיות ומנסות להשתלט על בית המשפט העליון. "יש לנו בג"ץ מאוד אחראי שנמנע מהתערבות יתרה", אמר. חבר המועצה הארצית של הלשכה, עו"ד עמוס ון-אמדן, אמר שיש לרסן את עילות ההתערבות וזכות העמידה בפני בג"ץ בצד המינהלי, בעוד חוקים עוקפי בג"ץ הם השיטה הגרועה ביותר להתמודד עם פסילת חוקים בידי בית המשפט. הוא הציע לשקול הקמת בית משפט עליון לחוקה, שחבריו מתמנים לזמן מוגבל לפי מפתח פוליטי, ואשר יפעל במסגרת חוקה מלאה ובמסגרת דיונית קשיחה.
פרידמן הביע התנגדות להקמת בית משפט לחוקה, למרות שלדבריו הצעתו של ון-אמדן הגיונית, בשל הסיכון בכניסה לניסוי שתוצאותיו אינן ברורות. "להתגבר על ביטול חוק בידי ביהמ"ש העליון אפשר בצורה כל כך פשוטה, שזה מצחיק. ביהמ"ש עושה זאת באמצעות תיקון של חוק יסוד כבוד האדם וחרותו, שניתן כיום לשנות אותו ברוב של 1:2. הדרישה לרוב מיוחד לשינוי חוק יסוד באה לחזק את בית המשפט העליון". לדעת פרידמן, הדרישה לרוב של 65 ח"כים לביטול החלטה של בג"ץ, היא קיצונית מדי שכן אפילו רוב של 61 קשה מאוד להשיג.
