"על המדינה חלה החובה להבטיח לכלל האוכלוסיה, ולשכבות החלשות בפרט, ביטחון תזונתי. הביקורת העלתה כי הממשלה לא מילאה חובה זו כנדרש". כך קובע (יום ד', 12.9.12)
מבקר המדינה, יוסי שפירא, בחוות דעת שהכין לבקשת ועדת הכנסת לביקורת המדינה. חוות הדעת מצאה ליקויים קשים בפיקוח על המחירים ובפרט בהסרתו, אשר גרמו לזינוק בהם.
בשנת 2008 הכין משרד הבריאות סל מוצרים בסיסי העונה על הצורך המינימלי של אדם לתזונה הולמת. אולם משרדי הממשלה הרלוונטיים לא השתמשו בסל זה כבסיס להבטחת הביטחון התזונתי לתושבי המדינה.
יחידת הפיקוח וועדת המחירים במשרד התמ"ת אינן מתחשבות בציבור הצרכנים. תלונות צרכנים על מחירים לא-מוצדקים לכאורה של מוצרי מזון שאינם בפיקוח, אינן מרוכזות ואינן מובאות בחשבון בקבלת ההחלטות, והאכיפה במקרים של הפרה מסתיימת - אם בכלל - בקנסות ממוצעים של 5,000 שקל. ועדת המחירים אינה בוחנת מה הן עמדותיו של ציבור הצרכנים, ואינה מביאה בחשבון את השפעת החלטותיה על רווחת הצרכנים. משקי הבית הם הנפגעים העיקריים מניצול כוח השוק לרעה בענף המזון, המאופיין בריכוזיות רבה, שכן הם אינם מאוגדים ואינם מהווים כוח משמעותי כיחידים, ולכן יכולתם להשפיע על פעילות הפיקוח היא מועטה.
דיווחים רופפים
יחידת הפיקוח לא ביצעה בחינה יזומה של שוק המזון ולא קבעה אמות-מידה כלכליות, חברתיות ובריאותיות שלפיהן ייקבעו מוצרי המזון שאחר מחירם יבוצע מעקב שוטף, ובאלו מקרים יוחל פיקוח על מחיריהם. ליחידת הפיקוח אין אמות-מידה אחידות או שיטה סדורה לבחינה ולהחלטה על הסרת פיקוח ממחירי מוצרים או על הורדת רמת הפיקוח. לאחר שהוסר הפיקוח מעל מחירו של מוצר, לא ביצעה יחידת הפיקוח מעקב אחר התפתחות השוק או אחר מחירו של המוצר.
החברות המפוקחות חייבות למסור למשרד התמ"ת בדיווחי רווחיות ומחירים, אך הפיקוח הזה רופף מאוד. יחידת הפיקוח לא הקפידה על קבלת דיווח רווחיות אחת לשנה ולא קבעה מה עליה לעשות עם הנתונים המדווחים. נמצאו מוצרים שמחירם הריאלי עלה מעל מדד מחירי המזון הריאלי בתוך תקופת הפיקוח, אך יחידת הפיקוח לא בחנה זאת בצורה יסודית ועקבית, והסתפקה בבחינת שינויי המחירים של חומרי הגלם. יחידת הפיקוח הסירה את הפיקוח מעל מוצרים אלה, בלי ששינויי המחיר הוצגו לוועדת המחירים וללא בחינת השוק על-פי נתונים עדכניים.
נמצאו ליקויים בשימוש במנגנוני קביעת המחירים המפוקחים: לא בוצע עידכון במועדים שנקבעו; לא בוצעו בדיקות מעמיקות בחברות המפוקחות; סלי התשומות של המוצרים בפיקוח הורכבו מפרמטרים כלליים שאינם מייצגים את השינויים בכל חברה מפוקחת; והמרווח הקמעונאי לא נבחן מחדש זה שנים רבות.
שוק המזון מאופיין בריכוזיות גבוהה ובכשלי שוק משמעותיים, שיש בהם כדי לפגוע בצרכן. לפיכך, במקרים מסוימים נדרש פיקוח על מחירי המזון. ואולם, ממשיך המבקר, משרדי התמ"ת והאוצר לא ביצעו כראוי את תפקידם בפיקוח על מחירי מוצרי המזון שבאחריותם: הם לא פעלו לזיהוי מוצרים שיש להחיל עליהם פיקוח; לא פעלו באופן שיטתי על-פי מדדים ומאפיינים קבועים מראש בשעה שבחנו את האפשרות להסיר את הפיקוח; לא התייחסו לשיקולים חברתיים ובריאותיים בקבלת ההחלטות; לא פעלו לפי אמות המידה לעידכון המחיר המפוקח שקבע משרד התמ"ת; לא כללו בשיקוליהם את רווחת הצרכנים והתעלמו מהאינטרסים של ציבור הצרכנים. זאת ועוד, מרגע שהוסר הפיקוח על מוצר, לא ניהלו מעקב אחר מחירו ואחר תוצאות הסרת הפיקוח.
דרוש פיקוח ממשי
לדעת שפירא, על הממשלה לשקול לגבש רשימה של מוצרי מזון חיוניים, אשר השינויים במחיריהם יהיו תחת פיקוח שוטף. אם יתברר שנרשמה עליית מחירים חריגה או בלתי מוסברת, שיש בה כדי לפגוע בביטחון התזונתי של השכבות החלשות, יש לשקול שימוש בכלים המתאימים - כדוגמת הפיקוח על מחירים - למניעת הפגיעה.
משרד מבקר המדינה מוסיף, כי בשעה שבוחנים החלה או הסרה של פיקוח על מחירם של מוצרי מזון מסוימים, אין לשקול רק שיקולים כלכליים, אלא יש לתת למונחים המופיעים בחוק הפיקוח - כגון "מצרך חיוני" ו"טובת הציבור" - פרשנות תכליתית, המשקפת גם יעדים חברתיים ובריאותיים, כדי להתחשב בציבור בכלל ובשכבות החלשות בפרט. על משרדי התמ"ת והאוצר, בשיתוף משרד הבריאות, לשקול גם הוספה מפורשת, ככל שתידרש, של אמות-מידה המתייחסות לשיקולים חברתיים ובריאותיים בתהליך קבלת ההחלטות.
שפירא מסכם: "על הממשלה בכלל ועל משרדי האוצר והתמ"ת בפרט, לדון בממצאי דוח זה, לתקן את הליקויים שהצביע עליהם ולנקוט את הצעדים המתחייבים ממנו כדי לנהל פיקוח ממשי על מחיריהם של מוצרי המזון החיוניים. כל זאת כדי להקל על הצרכנים בכלל, ועל השכבות החלשות בפרט, את נטל ההוצאות".
