בחינה נוספת למס מאוחד לזוג בעסק משותף

שר האוצר יובל שטייניץ הבטיח (יום ב', 22.10.12) לבחון את נושא החישוב המאוחד של בני זוג העובדים באותו עסק, במסגרת דבריו בכינוס לשכת יועצי המס באילת. שטייניץ הבהיר כי לאחרונה הוקמה ועדה בראשותו במטרה למצוא חלופות חקיקה בנדון.

נציגי לשכת יועצי המס ולשכת רואי החשבון קראו לכנסת ולממשלה לתקן את סעיף 66 לפקודת מס הכנסה ואף לבטלו. לדברי עו"ד ג'ק בלנגה, מלשכת יועצי המס, ולדברי רו"ח עופר מנירב, מלשכת רואי החשבון, "מדובר בסעיף מעוות, המפלה זוגות נישואים, המעודד זוגות להתגרש ולנסות לעקוף את אופן החישוב המאוחד, באמצעים לא כשרים".

השופט אחיקם סטולר מבית המשפט המחוזי בפתח תקוה הבהיר כי אכן מדובר בבעיה מבחינה ערכית, אולם, לדברי סטולר, התשובה לשאלה מתי יש למסות את בני הזוג באופן מאוחד או בנפרד הינה ברורה ונקבעת על-פי שיעור המניות של בני הזוג בחברה/עסק.

השופט סטולר הסביר שפסקי הדין בנושא של חישוב מאוחד ונפרד אינם סותרים זה את זה אלא מהווים יחדיו את התשובה למתי יחושב המס לבני זוג באופן נפרד ומתי באופן מאוחד. לדבריו, הלכת מלכיאלי התייחסה רק לרישא של הסעיף הקובע בדיקה כללית אם יש תלות בין הכנסות בני הזוג והמייצרת חישוב מאוחד. לעומת פס"ד מלכיאלי, פס"ד קלס, בחן את הסיפא קרי את המבחנים לאי התלות בין בני הזוג. השופט טען, כי מדובר בבדיקה של שיעור השליטה בעסק ו/או בחברה. שיעור גבוה של אחזקה יהיה מיסוי מאוחד, שיעור של מניות נמוך יהיה חישוב נפרד. רק לאחר בחינת שיעור ההחזקה במניות, ניתן לעבור להלכת קלס ולבדוק את התלות לפי המבחנים שנקבעו בפסק דין זה. אני צופה שבסוגיה הזאת יהיו עדיין יהיו פסיקות סותרות ורבות שידרשו מהמחוקק לתת את הדעת. יודגש, שלסוגיה זו יש השלכה על אפליית זוגות נשואים ופגיעה בתא המשפחתי על דרך הכבדת נטל המס עליו, גביית מס גבוה גורמת לנטל על בני זוג העובדים באותו מקום עבודה בהשוואה למס בו מחויבים בני הזוג העובדים במקומות שונים, זאת כאשר אין אינטרס חברתי המתקבל על הדעת שמצדיק נטלת נטל כלכלי גדול יותר על מגזר זה דווקא.

"המטרה - יצירת ודאות"

ד"ר חיים גבאי מרשות המיסים טען כנגד הדוברים שיש לזכור כי הסעיף מטרתו היא יצירת ודאות. לדבריו, הסוגיה של חישוב מס מאוחד או נפרד, הינה סוגיה בדיני המס המבוססת על החלוקה ל"אמת" לעומת "יציב". במקרה של סעיף 66 לפקודת מס הכנסה, בחר המחוקק ב"יציב" וקבע למעשה כי יש להקריב את "האמת" כקורבן על מזבח הוודאות, שכן בשביל חקר האמת על רשות המיסים להעמיד צבא של פרשים שיבדקו אם אכן האישה/בת הזוג עובדת עם בעלה באותו העסק. המחוקק הפיסקאלי יצר סעיפים במטרה ליצור משטר מס שייצרו מחסומים אנטי תכנוניים, גם במחיר של פגיעה בפרט.

רו"ח עופר מנירב אמר כי "נשאלת השאלה למה החישוב צריך להיות מאוחד לזוג שמחזיק בבעלותו את עסק שבשיעור מניות גבוה ויופלו לרעה. הנושא של החישוב הנפרד הינו עתיק ובעייתי, אני חושש שהשיטה הנוכחית תחזיר חלק מהתכנונים שהיו בעבר, וינסו דווקא בגלל הסעיף הזה להערים עליו. הפתרון צריך להיות קודם בחקיקה. התפלאתי ששר האוצר טען שהוא לא מכיר את הנושא, הרי הנושא היה על סדר היום הציבורי בחודשים האחרונים. יש לתקן את החוק כך שסעיף 66 ד ישונה באופן שיתאפשר לבני זוג העובדים בעסק משותף להמשיך לשלם מס בחישוב נפרד, לצד התיקון בני זוג הרוצים חישוב נפרד ידרשו לחתום על הצהרה בה יצהירו שהם עומדים בקריטריונים שדורש בית המשפט כמבחנים לחישוב נפרד. הצהרה זאת תוכל להוות סנקציה כנגדם היה ויתגלה כי אין הם עומדים במבחנים. כמו-כן, הדרישה להצהרה תהיה רק כשההכנסה של בן זוג/בת זוג עולה על השכר הממוצע במשק. ובגלל שמדובר בחקיקה מקילה יהיה ניתן לחוקק אותה רטרואקטיבית".

עו"ד ג'ק בלנגה הדגיש כי הבעיה הא שלסעיף 66 ד' אין מקום בחקיקה הישראלית ויש למחוק אותו מספר החוקים בישראל. "לא יעלה על הדעת שפקידי שומה מחליטים כל אחד באופן שונה לגבי סעיף 66 בפקודה", אמר. "הסעיף הזה רק יכול לעודד פעילות לנסות לעקוף את החישוב המאוחד ואין עוררין שלא מדובר במטרת המחוקק. הנושא הזה כואב וחשוב מאוד ונראה כי אין הקשבה מצד רשות המיסים, הדרך היחידה היא לקדם חקיקה בכנסת של תיקון הסעיף וביטולו".