שופט בית המשפט העליון,
צבי זילברטל, אישר (יום ב', 5.11.12) הטלת איסור על פדופיל להחזיק מחשב בביתו, איסור על החזקת טלפון נייד המאפשר גלישה באינטרנט ואיסור גורף על גלישה באינטרנט.
המגבלות הוטלו על אדם שהורשע בשורה של עבירות מין בקטינים ונדון בשנת 3003 ל-58 חודשי מאסר. בשנת 2007 הוטל עליו צו פיקוח למשך שלוש שנים, ובשנת 2010 ביקשה המדינה להאריכו בשנתיים. במסגרת זו התבקש בית המשפט לאסור על האיש לצרוך ולהחזיק חומרים פורנוגרפיים, ולקבוע שהוא יוכל לגלוש באינטרנט רק לאחר שתבוצע חסימה אשר תמנע ממנו גישה לאתרים פורנוגרפיים. במקביל הוא הורשע בהטרדה בה עשה שימוש בחומרים פורנוגרפיים.
ביוני השנה ביקשה המדינה להרחיב את הצו, כך שיכלול את האיסורים שצוינו לעיל. לדבריה, יחידת הפיקוח גילתה במהלך פעילות יזומה, כי האיש גלש מספר פעמים לאתרי אינטרנט פורנוגרפיים על-אף הצו האוסר עליו לעשות כן, תוך עקיפת תוכנת סינון אתרים שאמורה הייתה למנוע זאת. הוא הוזהר לאחר שנתפס בפעם הראשונה, אולם הוא שב והפר את צו הפיקוח, ואף מסר לקצין הפיקוח שאינו יכול לעמוד בפיתוי כאשר נמצא בחזקתו מחשב. בגין מעשים אלו הוגש נגדו כתב אישום נוסף. בית המשפט המחוזי קיבל את הבקשה וזילברטל דחה את הערעור עליה.
לדברי זילברטל, המגבלות שמאפשר חוק הפיקוח להטיל על עברייני מין מחייבות בכל מקרה איזון בין זכויותיהם לבין הצורך להגן על הציבור. במקרה הנדון, ביקשה המדינה הגבלה המהווה פגיעה קשה בזכויות היסוד של העבריין, משום שמניעת הגישה לאינטרנט מהווה "פגיעה קשה בחופש הביטוי, בחופש לצרוך ביטויים ובחופש להתבטא".
זילברטל אומר, כי בית המשפט רשאי למנוע לחלוטין גלישה באינטרנט, כשם שברור מלשון החוק שהוא רשאי להגביל אותה במקרה של עברייני מין. במקרה המדובר, "על-אף שמדובר בתנאים שיש עימם הטלת הגבלות חמורות על העורר, אני סבור כי נוכח הנסיבות המפורטות, הפגיעה היא מידתית". זילברטל מנמק זאת במסוכנות הגבוהה של העבריין, המוגברת על-ידי השימוש בפורנוגרפיה וירטואלית; בכך שכבר הפר את האמון שניתן בו; בכך שהוא עצמו הודה שיתקשה לעמוד בפיתוי; ובכך שלא הצביע על פגיעה קונקרטית שתיגרם לו כתוצאה מן ההגבלה, כגון פגיעה בפרנסתו.
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
