בימים אלה מלאו שנתיים לטלטלה העזה שהטיחה את שליטי ערב על קרקע המציאות הקשה שלהיווצרותה הם תרמו לא מעט. עשרות שנים של שלטון דיקטטורי, הזנחה פושעת, שחיתות שלטונית, קירוב קרובים ומינוי מקורבים הפכו את העולם הערבי לחבית של חומר נפץ רב עוצמה. התקשורת הערבית בלוויין, ובמיוחד "אלג'זירה" - ערוץ הג'יהאד התקשורתי של "האחים המוסלמים" - הפיץ אדי דלק באוקטן גבוה סביב החבית בצורת תעמולה חסרת מעצורים נגד הדיקטטורים הערבים - "שליטי ה-99 אחוזים מתחת לאפס", כלשונו - ובראשם חוסני מובארק, בשאר אסד, מועמר קדאפי וסדאם חוסיין. ערוץ זה היה הפירומן שנשא את לפיד הבעירה מזירה לזירה, מתוניסיה למצרים, מלוב לתימן, מבחריין לסוריה, כאשר דובריו שאלו על-רקע ההפגנות ההמוניות: "מי הבא בתור?" ההמונים המכורים לערוץ זה מאז שלהי 1996, עשו את אשר ציפו מהם אנשי הערוץ, ובראשם אמיר קטר שייח' חמד בן ח'ליפה אלת'אני, האיש שבנה עוצמה אדירה באמצעות ערוץ תקשורת חסר מעצורים השולט בהמוני רעבים, מוזנחים, מדוכאים וחלכאים.