חולים ערבים מוותרים על טיפול רפואי

במגזר הרוסי

חלק גדול מהחולים מגיעים לרופא עם מחלה במצב קשה ומתקדם, בגלל היעדר טיפול או קבלת טיפול לא מספק בארץ המוצא. כמו-כן, בולטים חששות של השפעת המחלה על מצב התעסוקה, בעיקר בקרב הצעירים.

במגזר הרוסי קיימת רמת מודעות נמוכה להיבטי המחלה השונים ולזכויות המגיעות לחולים, בגלל חשיפה מועטה למקורות מידע, כגון אינטרנט או עמותות חולים (בעיקר בקרב המבוגרים). עלות הטיפול התרופתי מהווה חסם משמעותי הפוגע ביכולת לרכוש את התרופות.

במגזר זה מערך התמיכה המשפחתית מצומצם מאוד ומשפיע על ההתמדה בטיפול. חלק מהחולים מתקשים להגיע לרופא ולרכוש תרופות. חלק מהחולים מגלים גם הססנות לגבי מידת יעילות הטיפול המוצע להם, ולכן רמת ההיענות שלהם נמוכה. הסיבות: אכזבה מהטיפול בארץ המוצא, עלות הטיפול, קושי לגשת לרופא, גישה מוגבלת למידע על המחלה. כמו-כן קיימת העדפה לרופא דובר רוסית בגלל קשיי שפה.

במגזר הערבי

ראומטולוגים מהמגזר הערבי ציינו כי שיעור החולים שאובחנו במחלה והופנו לראומטולוג נמוך בגלל רמת מודעות נמוכה של הרופאים במגזר למחלות מפרקים ומערך רפואי לוקה בחסר (מחסור ברופאים ובמרפאות). שיעור הפונים לסיוע רפואי נמוך יחסית בגלל רמת מודעות נמוכה של הרופאים במגזר ומערך רפואי לוקה בחסר (מחסור ברופאים ומרפאות) ולכן יש שיעור גבוה של חולים שלא מאובחנים, אלא רק בשלבי מחלה מתקדמים. כמו-כן בולטים חששות מהשפעת המחלה על תפקוד יומיומי, על מצב תעסוקתי ועל זוגיות.

היענות לטיפול במגזר הערבי נמוכה יחסית. חלק גדול מהחולים מפסיקים להגיע לרופא, או שאינם מבצעים את הבדיקות הנדרשות ואינם נוטלים את התרופות. הסיבות: רמת נגישות נמוכה ביותר לשירותי הרפואה (ריחוק המרפאה מהכפר והיעדר תחבורה ציבורית נוחה), מערך שירותי הרפואה לוקה בחסר (מיעוט מרפאות, עומס של חולים), בעיות שפה וקשיי הבנה וקריאה של מסמכים רפואיים, התייעצות של החולים עם גורמים אשר רמת הידע שלהם בראומטולוגיה הינה נמוכה.

לעלות התרופה השפעה רבה על ההיענות לטיפול. חולים רבים נאלצים לוותר על הטיפול בגלל חוסר יכולת לממן אותו. בנוסף, ישנה רמת מידע נמוכה על היבטי המחלה ועל זכויות החולים בגלל שימוש מועט באינטרנט. המידע מושג דרך התייעצות עם שכנים ועם גורמים לא רפואיים. אין גם היענות גבוהה למפגשים ולכינוסים רפואיים ייעודיים למגזר.

במגזר הערבי קיימת בעיה של חשש לגבי חיסיון המידע. בגלל היותו של הצוות הרפואי חלק מ"הקהילה" של המטופל. חלק מהחולים חוששים מ"דליפת המידע הרפואי" ולכן נמנעים מלרכוש תרופות לטיפול במחלה. החולים נוטים לסמוך על הראומטולוג בקופת החולים ולהיוועץ פחות ברופאים פרטיים. קיימת העדפה לרופאים דוברי ערבית מהמגזר. עוד נאמר על-ידי ראומטולוגים מהמגזר, כי הרופאים היהודים מגלים חוסר מודעות למצב הרפואה במגזר, יש להם היכרות שטחית עם החולים וצורכיהם והם מרגישים כי אין להם יכולת להשפיע על החולה באופן משביע-רצון.

במגזר החרדי

שיעור הפונים לטיפול גבוה, מכיוון שיש חשיבות רבה לשמירה על בריאות תקינה. עם זאת, המודעות לחשיבות רפואה מונעת (ספורט/תזונה בריאה) עדיין נמוכה יחסית.

במגזר החרדי בולטים חששות על השלכות המחלה בתחום הזוגיות, מציאת שידוך ופוריות. בקרב נשים בלט הרצון להיכנס להריון, כחסם בפני נטילת התרופה. היענות גבוהה יחסית זוהתה בקרב גברים, בגלל החשיבות הגבוהה המיוחסת לתפקוד תקין ולשמירה על בריאות.

באופן כללי, קיימת יכולת כלכלית לרכוש תרופות לטיפול במחלה ולעלות הטיפול אין השפעה גבוהה על התנהלות החולים. בנוסף, יש שיעור גבוה יחסית של חולים הפונים לרפואה פרטית.

במגזר זה קיים מערך תמיכה מפותח הן מצד הבעל (במיוחד במקרים בהם האישה היא המפרנסת העיקרית) והן מצד המעגלים הקרובים (ערבות הדדית).

המקורות העיקריים לקבלת מידע על המחלה הם תקשורת שבעל-פה בתוך המגזר, רבנים וגורמים שונים ברפואה האלטרנטיבית. לרבנים יש חשיבות גבוהה במיוחד והם בעלי השפעה רבה על מידת ההיענות לטיפול. הפנייה לקבלת מידע דרך האינטרנט או עמותת חולים נמוכה יחסית.

נאמר על-ידי הרופאים מהמגזר, כי ישנה שמירה אדוקה על חיסיון המידע הרפואי, גם בסביבתו הקרובה של הפרט, מחשש שמא למחלות תהיינה השלכות שליליות על הפרט (בעיקר בכל הקשור לשידוך בקרב צעירים).

בקרב החרדים, חולים נמנעים מלהגיע לרופאים עליהם לא קיבלו המלצה מהסובבים אותם בקהילה. שיעור גבוה פונה לרופא פרטי, כדי לקבל חוות דעת נוספת ממומחה. כאשר מדובר על נשים צעירות, לעיתים על הרופא לעבור "הכשר" של אחד מבני המשפחה, כדי שהחולה תמשיך להגיע אליו.

"יום המודעות העולמי למחלות ראומטיות" (World Arthritis Day) מצוין מדי שנה ברחבי העולם, במטרה לספק הזדמנות עולמית לשים על סדר היום הציבורי את הקשיים והאתגרים הרבים של החולים המתמודדים עם מחלות ראומטיות, וכן לאסוף תרומות ולרכז פעילויות נוספות למטרת שיפור בריאותם ואיכות חייהם של החולים ובני משפחותיהם.

בישראל, החברה בארגון העולמי, מצוין יום זה במהלך "חודש המודעות למחלות ראומטיות בישראל", הכולל פעילויות הסברה, סדרת מפגשים בין רופאים וחולים, כינוסים, יוזמות ואירועים נוספים, במהלך החודשים נובמבר-דצמבר. הפעילות בישראל מתבצעת בשיתוף פעולה ייחודי בין עמותות החולים לבין רופאים בכירים.