הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה (יום ב', 11.2.13) שלא לקבל החלטות על שיעור הריבית בסמוך לחגים פסח וסוכות.
הסיבה לכך נובעת מהעובדה שבשבועות הקודמים למועדי החלטות ריבית אלו מתקבלים נתונים בפיגור עקב חג הפסח וחגי תשרי, וכי הנתונים המתקבלים מאופיינים באי-סדירות ורמת פעילות נמוכה הנובעת מהחגים. לכן, טוענים למעשה בבנק ישראל, כמות נתוני המאקרו אינה מספקת כדי לשנות נתיב מוניטרי.
לפיכך, בשנת 2013 לא תתקבלנה החלטות על שיעור הריבית בסוף חודש אפריל ובסוף חודש ספטמבר. המשמעות היא שריבית בנק ישראל אשר תיקבע בסוף חודש מרס 2013 תהיה בתוקף לחודש אפריל 2013 ולחודש מאי 2013, והריבית אשר תיקבע בסוף חודש אוגוסט 2013 תהיה בתוקף לחודש ספטמבר 2013 ולחודש אוקטובר 2013.
הפגישות השבועיות של הוועדה המוניטרית יימשכו כסדרן גם בחודשים בהם לא תתקבל החלטת ריבית. כמו-כן, לוועדה המוניטרית נשמרת הסמכות הקבועה בחוק, לשנות את שיעור הריבית גם שלא במועדים שנקבעו מראש, במידה שהיא תראה צורך בכך.
"החלטות הריבית תהיינה פחות תנודתיות"
רונן מנחם מבנק מזרחי-טפחות אומר מציין כי "סביר שגם בשנים הבאות יהיה נוהג כזה וכך אנו מתקרבים למודל של ארה"ב, שם תתקבלנה השנה שמונה החלטות ריבית בלבד".
להערכתו, הדבר יקל על בנק ישראל להימנע מהצורך להוריד את הריבית שוב בעקבות שלושת המדדים הראשונים של השנה, שאמורים להסתכם ב-0% או לרדת מעט. זאת, היות שהמדדים בתשעת החודשים האחרונים עשויים לעלות במצטבר בקצב שנתי של כ-2.5% או יותר ולאתגר מאוד את הריבית ברמתה הנמוכה הנוכחית (1.75%). גם העובדה שההחלטה האחרונה לא לשנות את הריבית התקבלה פה אחד, תומכת בהערכתו זו.
בנוסף, אומר מנחם, החלטות הריבית תהיינה פחות תנודתיות, דבר חשוב להתנהלות שוק ההון, שהופתע לא פעם מהחלטות ריבית בחודשים האחרונים. מעבר לכך, השינוי עשוי להקל על תקופת המעבר עד כניסת הנגיד החדש.
"אנו רואים בהודעה חיזוק לקו שנקטנו בחודשים האחרונים, לפיו הריבית תחדל לרדת ואף תעלה במהלך המחצית השנייה של השנה", אמר.
נתניהו היה חייב להתפטר דקה אחת לפני הרצי הלוי ורונן בר 
