המדינה מבקשת להטיל חמש-שמונה שנות מאסר על טל יגרמן, ארבע-שש שנות מאסר על אריה גבעוני, שלוש-חמש שנות מאסר על דוד הבי, ושנה-שלוש על
רפי פלד. כך הודיעה (יום ד', 13.2.13) עו"ד חנה קורין בשלב הטיעונים לעונש במשפטם של ראשי קבוצת פלד-גבעוני. הארבעה הורשעו בידי השופט
חאלד כבוב בשורה ארוכה של עבירות גניבה ומירמה, בהיקף כולל מירבי של 86 מיליון שקל.
גבעוני הורשע ב-29 עבירות של גניבה בידי מנהל, 24 עבירות מנהלים בתאגיד, 33 עבירות של מירמה והפרת אמונים בתאגיד ושמונה עבירות ניירות ערך. הבי הורשע ב-29 עבירות של גניבה בידי מנהל, 30 עבירות מנהלים בתאגיד, 31 עבירות של מירמה והפרת אמונים בתאגיד וחמש עבירות ניירות ערך. יגרמן הורשע ב-30 עבירות של גניבה בידי מנהל, 31 עבירות מנהלים בתאגיד, 33 עבירות של מירמה והפרת אמונים בתאגיד, שבע עבירות ניירות ערך, שתי עבירות זיוף ועבירה של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות. פלד הורשע בשלוש עבירות מנהלים בתאגיד, שלוש עבירות של מירמה והפרת אמונים בתאגיד וחמש עבירות ניירות ערך.
פלד, גבעוני, הבי ויגרמן עמדו בראש שרשרת חברות ציבוריות ופרטיות, שבמרכזן עמדו קבוצת פויכטוונגר תעשיות, חייל אחזקות, יסקל ומשב תעשיות קירור. שלושת הראשונים היו בעלי מניות ונושאי משרה בחברות, ואילו ליגרמן הייתה בהן השפעה רבה. בלב כתב האישום עמדה הטענה, לפיה בעוד משב ופויכטוונגר היו חברות מבוססות ועתירות מזומנים, היו יתר חברות הקבוצה - הן הפרטיות והן הציבוריות - נתונות בקשיים חמורים, וכך גם יגרמן אישית. כדי לסייע לחברות אלו וליגרמן, טענה המדינה, גנבו הארבעה עשרות מיליוני שקלים ממשב ופויכטוונגר.
חתול מת ורימון רסס
"פלד", אמרה קורין, "שונה לחלוטין מיתר הנאשמים, אך יחד עם זאת הוא הורשע בכל האישומים שיוחסו לו. זאת הרשעה חמורה בפן של אחריות מנהלים. ביהמ"ש לא חסך מילים כדי להביע את הסתייגותו. אני רוצה להזכיר שביהמ"ש קבע והרשיע את פלד כשהוא דוחה את גרסתו על העדר מודעותו ומעדיף את גרסאות עדי התביעה". כעדי אופי לטובתו של פלד, שהיה מפכ"ל המשטרה ויו"ר חברת החשמל, העידו מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר,
רענן דינור, ומי שהייתה שגרירת ישראל באו"ם, פרופ'
גבריאלה שלו.
יגרמן טען בדיון, כי הוא היה קורבן לאיומים שהובילו להסתבכותו הכלכלית: "הגעתי לביתי ומצאתי על הדלת תלוי חתול מת. פניתי לתחנת המשטרה בהרצליה ולאחר תקופה קצרה דיבר איתי ראש מחלק בילוש ושאל אם אני מכיר איזה עבריין מבת-ים, ושיש להם מידע שחייבים להזהיר אותי על כוונה לפגוע בי ובמשפחתי". אחרי שלושה חודשים, אמר יגרמן, איימו עליו נושיו, כי "אם לא אסדיר את החובות - אני לא אראה יותר את הילדים. לאחר מספר חודשים התפוצץ רימון רסס סביב הבית, ולמזלי לא נגרמו פגיעות בנפש".
לעומתו טען הבי, כי מי שאיים היה דווקא יגרמן, וכי על ביתו שלו הושלך בעבר רימון. למרות זאת, ציין, המשיך לתת כסף ליגרמן, גם לאחר שהפרשה התפוצצה, וזאת עד שנת 2005 בערך. "ידעתי שהוא מסובך עם השוק האפור", אמר בדיון. "האשימו אותי בגניבה. אגורה אחת לא ראיתי מהחברות האלה, וגם לא הייתי צריך. הרווחתי הרבה כסף".
"איבדתי את הכל"
גבעוני אמר: "כשהתחלתי הייתי אדם עשיר. לא גנבתי שקל, אני מכה על חטא ומצר על כך. בסך-הכל מה שהתעסקתי היה לבנות את הקבוצה ולהביא עבודה. אחרי הקריסה שלנו, אף אחד לא פוטר בקבוצה. כל הכספים והספקים - לא נמחק כלום ואיש לא הפסיד כסף. סמכתי על אנשים, לא מאשים אף אחד אלא את עצמי. כל מה שעשיתי עשיתי
בתום לב, לרגע אחד לא חשבתי שיש איזו גניבה, או שבריר של מעשה פלילי".
גבעוני הוסיף: "מאדם שגר בסביון עם וילה וברכת שחיה ושני מרצדסים - איבדתי את הכל. אין לי פרנסה, כלום. אני מצטער בעיקר שלא הייתי זהיר יותר. אני רואה בעיתונים שטייקונים מוחקים מיליארדים ולא מבין איך הדברים עובדים. אני מצטער צער רב על ההרפתקה שנכנסתי אליה. מודה ששגיתי. מצטער שסמכתי על אנשים, גם על רואי חשבון ועורכי דין שמתחבאים היום".
פלד מיוצג על-ידי עוה"ד
גיורא אדרת ויפעת מנור-נהרי, דוד הבי מיוצג בידי עו"ד
מיכה פטמן, יגרמן מיוצג על-ידי עו"ד דוד פורר, וגבעוני - בידי עו"ד
משה ישראל.
