בשירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות התקבלה התראה של ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO) על הימצאות נחילי ארבה באזור קהיר במצרים. בשל משטר הרוחות ותנאי האקלים השוררים באזור, קיים סיכוי להגעת הארבה גם לישראל. עונת האביב הינה עונת ההתרבות של הארבה, ועל כן הסיכון בתקופה זו גדול.

היום (ב', 4.3) חקלאים מפתחת ניצנה הודיעו על פריטים ראשונים של להקות הארבה באזור פיתחת ניצנה.

משרד החקלאות נערך להתמודד עם הארבה, במידה שיגיע לישראל. משרד החקלאות קורא לציבור לגלות ערנות ובמידה שנתקלים בנחילים המכילים אלפי פרטים, להתקשר ל"קו הארבה" במשרד החקלאות, בטלפון: 03-9681500, בין השעות 7:30 בבוקר ל-19:00 בערב.

מנהלת השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות, מרים פרוינד: "כל הגורמים הרלוונטיים באזורים בהם צפויה כניסת ארבה לישראל קיבלו עידכון, ונמצאים ב'כוננות ארבה'. לישראל מערך הדברה אווירי וקרקעי, המוכן לפעולה אם וכאשר נזדקק לכך. השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות, נמצאים דרך קבע בקשר עם ארגון ה-FAO, שתפקידו מעקב ודיווח שוטף אחר תנועות הארבה בחלקה הצפוני של אפריקה ומזרחה, עד הודו".

במסגרת נוהל "כוננות ארבה", במקביל להיערכות להפעלת צוותי הדברה מהקרקע ומהאוויר, פנה משרד החקלאות לחברות המייצרות ומייבאות תכשירי הדברה על-מנת לדאוג למלאי מספק של תכשירי הדברה להדברת המזיק. צוות "כוננות ארבה" אף עובר השתלמויות ותרגילים בשטח בכל שנה, ללא קשר לכוננות.

למעשה, מחודש ינואר 2005 אין ארבה בישראל. בזכות התגובה המהירה והיעילה של השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות ויתר הגופים השותפים במאמץ להכחדת הארבה מאזורנו ובזכות מזג האוויר ומשטר הרוחות, להקות הארבה אשר חדרו לישראל מסיני בשנה זו חדלו להגיע, ואלו שכבר חדרו הודברו. במקרה של גילוי ארבה, על הציבור לדווח מיד לקו החירום אותו מפעיל המשרד (03-9681500). כאשר מדובר בפרט יחיד או בפרטים בודדים, ניתן לקטול אותם באופן עצמאי. אם מדובר בנחיל גדול, משרד החקלאות ייכנס לתמונה ויבצע את פעולות ההדברה.

נזק בגובה רבע מיליארד דולר

ארבה המדבר (בשמו המדעי: Schistocerca gregaria), הוא המזיק החקלאי הבולט ביותר מאז שהאדם החל בגידול תרבותי של צמחים. מוזכר בכתבים עתיקים, בתנ"ך ובקוראן. הארבה הינו עדיין אויב רציני של המגדלים במדינות רבות ומהווה גורם קובע בין מזון לבין רעב. הדבר תלוי, בין היתר, במזג אוויר, בלהקות ארבה, בגודלן ובמהירות נדידתן.

הנזק בשנים מסוימות הגיע לרבע מיליארד דולר, בשל מספר סיבות, ביניהן: הארבה ניזון מטווח רחב ביותר של מיני צמחים; כל פרט אוכל ביום כמות השווה למשקלו, הכמות גדלה באופן הדרגתי מהזחלים הקטנים עד לבוגר ומגיעה ל-2 גרם, שניים-שלושה שבועות לאחר התפתחות הבוגר. להקות צעירות גורמות לנזק רציני; מספר הבוגרים יכול לנוע מ-40 ועד 80 מיליון בלהקה על כל קמ"ר. קיימות להקות המגיעות גם לגודל של 1,000 קמ"ר. טון אחד של ארבה (זהו חלק קטן מהלהקה) אוכל מזון כמו 2,500 בני-אדם; הארבה ניזון מעלים, פרחים, פירות, זרעים וקליפות עצים. בנוסף לכך, כנזק עקיף שובר עצים עקב המשקל כאשר מתיישב למנוחת לילה ומשחית צמחים על-ידי הפרשותיו; תפוצתו נרחבת, קרוב ל-30 מיליון קמ"ר ב-60 מדינות.

ארבה המדבר נמצא במרכז אפריקה באזורים המתאימים לגידולו באוכלוסיות המפוזרות במהלך כל השנה. מזג אוויר נוח וגשמי קיץ מתאימים עלולים לגרום לעלייה ברמת האוכלוסיה, למעבר למופע חברתי, ליצירת להקות ולנדידתן מארצות המוצא. ישראל נמצאת בגבול הצפוני של אזורי פלישות הארבה. בארצנו נרשמו במשך כ-150 שנה עשר פלישות. בדרך כלל נמשכה כל פלישה מספר שנים. הפלישה הקשה ביותר הייתה בשנות החמישים ונמשכה כעשר שנים. באותה תקופה הוקם צוות במשרד החקלאות ופיתוח הכפר.

מידע נוסף על הארבה ותמונות ניתן למצוא באתר האינטרנט של משרד החקלאות בכתובת: www.moag.gov.il.