כשאנדרה וילאש בואש הגיע לצ'לסי אחרי זכייה בליגה האירופית עם פורטו, ההשוואה לז'וזה מוריניו הייתה ברורה מאליה. פורטוגלי צעיר, שאפתן, עם תארים בכיס והצלחה בקנה מידה בינלאומי, שעושה את הדרך אל חיקו של רומן אברמוביץ'. שמונה חודשים אחר כך הסכסוך בחדר ההלבשה עלה על גדותיו, הנעליים הגדולות של 'המיוחד' התבררו ככבדות במיוחד, והודעת הפיטורין לא הפתיעה אף אחד. חודשיים וחצי מאוחר יותר חגגה צ'לסי זכייה בליגת האלופות. בלעדיו.
חלפה שנה. וילאש בואש (34. כן, 34) סוגר שני-שליש עונה בבית הלונדוני החדש שלו בווייט הארט ליין של טוטנהאם הוטספר. הציפיות לא היו בשמיים, הבעלים לא דורש יותר מדי (בטח ובטח בהשוואה לאברמוביץ'), אור הזרקורים מסנוור הרבה פחות וחדר ההלבשה לא מאכלס שחקנים ותיקים, עצומי אגו וממורמרים. על אף נתוני הפתיחה הלא מחייבים, משהו טוב קורה בצפון לונדון. בשקט בשקט, מוביל וילאש בואש את התרנגולים למודי האכזבות לאחת העונות הגדולות בהיסטוריית המועדון, וודאי ב-30 השנה האחרונות.
התחלה חדשה
וילאש בואש חתם בטוטנהאם ארבעה חודשים בלבד אחרי שפוטר מצ'לסי. בתקופה הקצרה בסטמפורד ברידג' נראה הפורטוגלי הצעיר עייף ומותש. הוא איבד את חדר ההלבשה לאחר מאבקים ממושכים מול שחקני המפתח הוותיקים, ובעיקר העניק את התחושה שזה פשוט גדול עליו. לביג בוס רומן נמאס אחרי הפסד מביך לווסט ברומיץ', שדחק את הבייבי שלו למקום החמישי בטבלה והגדיל את הפער מהכרטיס לליגת האלופות. אברמוביץ', כמו אברמוביץ', מצא נחמה בסילוק המאמן. הקבוצה, כאמור, זכתה בתום העונה בליגת האלופות ובגביע האנגלי. הפורטוגלי, אגב, הצהיר לאחר מכן שאם הייתה ניתנת לו ההזדמנות – הוא היה זוכה בתארים בעצמו. אם להאמין בזה או לא, תחליטו אתם.
כבוי וכואב, צעד וילאש בואש ברחובות לונדון כשצלו של מוריניו מלווה אותו כל העת. הסימון שלו כיורשו של 'המיוחד', החוויה הלא נעימה בצ'לסי והכישלון הכללי במה שנחשב "הרמות הגבוהות של היבשת", בעיקר מהבחינה החברתית-מורלית, איימו לרסק ולנפץ את הקריירה הקצרה והמבטיחה. ואז הגיע הטלפון מהספרס. המועדון מצפון לונדון רק נפרד מהארי רדנאפ הוותיק, חיפש מנהיג חדש שיביא את הקבוצה לגבהים אחרים – וסימן את הפורטוגלי כמי שיוכל להוביל אותם קדימה. בטוטנהאם אמרו אז שהם "מודים לרדנאפ על התקופה הארוכה, אך מחפשים אתגרים חדשים", והימרו על המפוטר הטרי ומלא המוטיבציה. וילאש בואש? התלבט. מצד אחד, זו הצעה מפתה לחזור למועדון בכיר בפרמייר ליג, אך מצד שני – שוב היה מדובר בצל כבד וכניסה לנעליים כבדות של מאמן נערץ ומוערך. וכישלון נוסף באמת שהיה יכול להיות כישלון אחד יותר מדי.
הבינגו של אנדרה
בסופו של דבר, המאמן הפורטוגלי החליט לקחת את ההצעה בשתי ידיים, והחל לבנות את טוטנהאם מחדש. את הגעתו קיבלה סאגת עזיבתו הצורמת של לוקה מודריץ', בעל הבית של הספרס במרכז המגרש ובמשחק ההתקפי, שנטש זמן קצר מאוד בטרם סיום חלון ההעברות. זה לא הרתיע את וילאש בואש, שבכמה החתמות מבריקות של הרגע האחרון התאים את התרנגולים למידותיו – וביומיים האחרונים צירף את מוסא דמבלה וקלינט דמפסי מפולהאם, שניים שהפכו כבר לשחקני מפתח בטוטנהאם.
אך וילאש בואש לא הסתפק רק בחיזוק מרכז המגרש והחלק הקדמי. אחרי החתמת הבלגי הצעיר יאן פרטונגן, שהוכתר כבלם העתיד של הכדורגל העולמי, סימן את הוגו לוריס הצרפתי, מהשוערים הטובים בעולם. קבוצתו הקודמת של לוריס, ליון, נאלצה למכור שחקנים כדי לחפות על הכישלון להעפיל לליגת האלופות. וילאש בואש היה שם כדי לנצל זאת ולהחתים את השוער הבכיר, במחיר טוב של 8 מליון ליש"ט (ועוד 4 בבונוסים). ועם היסודות האלה הוא היה מוכן לעבור לשלב הבא.
כעת, המטרה הייתה למצוא את הדרך אל חדר ההלבשה, ומשם – אל ליבם של האוהדים. הוא חיפש פנים, סמל, כוכב – ומצא אותם בדמותו של גארת' בייל, לו העניק את המפתחות למשחק ההתקפי של טוטנהאם. הוולשי, אחד הכוכבים העולים בכדורגל העולמי, הפך למרכז העניינים של התרנגולים – במגרש ומחוצה לו – וביצע השנה קפיצת מדרגה משמעותית נוספת. לאחרונה הוא אף הודה שלמאמן תרומה גדולה לצמיחתו. "עם וילאש בואש יש צורת משחק וסגנון ברורים. הוא נותן לנו חופש יצירתי, כמו הארי רדנאפ, אבל מוסיף לזה הרבה יותר עבודה טקטית", אמר בייל, "ההצלחה שלנו העונה טמונה בצורת המשחק שלנו – הן בהגנה והן בהתקפה".
סגירת מעגל
מתיחת הפנים שערך וילאש בואש בווייט הארט ליין היא רק תחילתו של התהליך אותו הוא מתכנן לתרנגולים. ובניגוד לצ'לסי, נראה שכאן יש מי שייתן לזה זמן כדי להבשיל, וטוטנהאם מרשה לעצמה להסתכל קדימה. הבעלים דניאל לוי אישר שתי רכישות מבטיחות בינואר האחרון (זקי פריירס, אנגלי בן 20 מסטנדרד ליאז', ולואיס הולטבי הגרמני בן ה-22 משאלקה), כשנגד עיניו הצערת הסגל של הספרס תוך ראייה ובנייה לטווח רחוק. וילאש בואש חתום לעוד שנתיים, ונראה שבמועדון אפילו יעזרו להאריך את החוזה הזה בקרוב.
ובזמן שהם בונים את העתיד, זה שההווה מוזנח. תשעה מחזורים לסיום העונה נמצאת טוטנהאם במקום השלישי בטבלת הליגה האנגלית, מרחק חמש נקודות מהשנייה מנצ'סטר סיטי (לה משחק חסר), אבל חשוב יותר – 2 נקודות (ומשחק עודף) מעל צ'לסי. אחרי דרמה אדירה בצמד משחקים מול אינטר, השיגו הספרס גם את הכרטיס לרבע גמר הליגה האירופית, ונחשבים כמועמדים בכירים ללכת עד הסוף – לזכייה בגביע אירופי ראשון (ושלישי בהיסטוריה) מאז גביע אופ"א ב-1984.
אבל אם תשאלו את וילאש בואש, הרי הדרבי הקרוב מול פולהאם בליגה (מחר) הוא רק הכנה לקראת הדבר האמיתי. הדרבי האמיתי. האישי, והעירוני. כי בעוד פחות מחודש יחזור הפורטוגלי לסטמפורד ברידג', למה שכנראה יהיה הקרב הגדול על המקום השלישי בפרמייר ליג. ניצחון לא יהיה רק נקמה מתוקה או דרבי לונדוני מוצלח. גם לא ההצלחה בהתברגות בין שלוש הגדולות של אנגליה היא זו שתעניין אותו. עבור וילאש בואש, ניצחון על הבלוז יהיה סגירת מעגל של מי שנזרק בבושת פנים, ועכשיו יכול להרים את הראש בגאווה ולנפח את החזה כמו תרנגול גאה. וזה כבר באמת משהו שיזכיר את מוריניו.
