בניגוד לעמדת המדינה - המחוזי הורה על <br>צו עיקול קבוע לכספי הרש"פ המוחזקים בישראל

בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב הוגשה בקשה על-ידי חברת אגד להטלת עיקול קבוע לא שגרתי על כספי הרשות הפלשתינית, מחשש כי עד אשר תתברר התביעה העיקרית באופן סופי, יימסרו כספי הרשות המוחזקים בישראל ולא תהיה דרך לאכוף את פסק הדין על הרשות הפלשתינית לכשיינתן.

בתביעה העיקרית שהוגשה, תובעת אגד את הרשות הפלשתינית ואת העומד בראשה על נזקים שנגרמו לה כתוצאה ממעשי הטרור שהתרחשו בארץ ב-3 השנים האחרונות. טענת אגד היא, כי מעשי טרור אלה שהתרחשו בכל רחבי המדינה ובמיוחד הפגיעה הישירה באוטובוסים רבים של אגד, הביאו וגרמו לירידה חדה בפדיון ההכנסות ועקב כך להפסד גדול המצוין בסכום התביעה.

עילת התביעה חולקה לשני חלקים: האחד, הטענה כי הרשות הפלשתינית אחראית למעשי הטרור והשנייה הטענה כי מעשי הטרור גרמו לאותו הנזק הנדרש בתביעה.

באשר לחלק הראשון הביאה אגד דוח שחובר על-ידי השר דני נווה וצוותו המצביע על כך שיש קשר ישיר בין אנשי הרשות הפלשתינית בראשות ערפאת לבין מעשי הטרור המיוחסים. על-פי דוח זה, המסתמך על מסמכים מקוריים שנתפסו בשטחי יו"ש המוחזקים בידי הרשות, עולה כי מנגנוני הביטחון של הרשות הפלשתינית סייעו בעקיפין ובמישרין להקמת תשתיות טרור כמו גם להוצאה לפועל של פעולות הטרור עצמן.

באשר לחלק השני, הביאה אגד את תצהירו של מנהל חטיבת הכספים שלה אשר מסר נתונים על-פי המידע שבידיו, שמצביעים במפורש כי פדיונה של אגד ירד באופן חד עם תחילתה של מתקפת הטרור.

הרשות הפלשתינית מצדה, טענה כי אגד לא הצליחה להוכיח אפילו לכאורה את גובה הנזק וגם לא את מקור הנזק ולפיכך אין להיעתר לבקשת העיקול. לתמיכה בעמדתה, הובא תצהיר של סגן שר האוצר הפלשתיני מוהנד אלג'עוני אשר טען בתצהירו כי אין הצדקה להטלת העיקול שכן בידי המדינה היו כספים רבים של הרש"פ וכן כי לרשות הפלשתינית עצמה כספים ונכסים רבים המכסים בנקל את סכום התביעה.

אולם עד זה לא ידע להסביר את עניין הספינה קרין A והטענה כי לאחר חשיפת פרשה זו הוכח סופית שהרשות ניסתה בכל כוחה להחדיר לשטחיה כלי נשק ואמצעי לחימה רבים ככל האפשר. לעניין תצהירו של מנהל חטיבת הכספים של אגד לא הובא כל תצהיר נוגד ולמעשה לא הובאו גם כל נתונים אחרים הסותרים את הדוח של השר נווה.

ביהמ"ש המחוזי בת"א (מפי השופט אזר) קיבל (20.10.03) את הבקשה של אגד תוך שהוא קובע כי אגד עמדה בנטל הבאת הראיות והצליחה להביא "ראיות עקיפות או בעלות משקל שאינו רב במיוחד כדי להביא לקבלת הבקשה". הנטל קבע ביהמ"ש הועבר לרשות הפלשתינית להוכיח אחרת, אך זו לא הביאה כל ראייה מצידה, המסוגלת להפריך את עניין האחריות הנטענת של הרשות הפלשתינית לפיגועי הטרור עצמם כמו גם את הנזק הנטען על-ידי אגד כתוצאה מפיגועי טרור אלה. לאור כל אלה קבע השופט אזר, כי "בפני בקשה לעיקול המבוססת על ראיות מהימנות לכאורה, אשר סכומה הגבוה אף הוא מבוסס כדבעי".

בשאלת ההכבדה (כלומר השאלה האם אי מתן צו העיקול יכביד על ביצוע פסה"ד לכשיינתן) קבע ביהמ"ש, כי אף "שזכות הקניין היא זכות חוקתית וחובתו של בית המשפט היא להימנע ממתן עיקול כדבר שבשגרה ויש להטילו רק מקום (שבין היתר) הוכחה הכבדה על ביצוע פסה"ד העתידי", הרי שהכבדה שכזו אכן הוכחה בחקירתו של המצהיר מטעם הרשות הפלשתינית שהודה מפורשות בחקירתו כי כספי ונכסי הרשות שמצויים בתחומיה או בחוץ לארץ, אינם נגישים לחלוטין ולא ניתן יהיה לפיכך לשים עליהם יד בעתיד. השופט אזר הוסיף וקבע כי לגבי אותם כספים המצויים כיום בתחומי מדינת ישראל "אין לדעת מה ילד יום".

יש לציין, כי המדינה תמכה בביטול העיקול הזמני שהטילה אגד שכן טענה בפני בית המשפט כי ממילא מתקבלים בידי המדינה כ-150,000 ש"ח מידי חודש כתוצאה מתשלומים שונים ומסים, מצב היוצר זרימה בלתי פוסקת של כספים העולים על סכומי התביעה הנטענים. לאור זאת סברה המדינה כי אי מתן צו עיקול לא יוביל להכבדה ומנגד צו עיקול שכזה "יפריע למדינה לעשות כל שימוש שיידרש מתוך מחויבות גם לתחום המדיני". טענה זו הנוגעת לתחום המדיני, נטענה גם על-ידי הרש"פ שגרסה כי ביהמ"ש חייב להימנע מהתערבות בנושאים מדיניים.

ביהמ"ש דחה גם טענה זו של מעורבות בעניינים מדיניים, בקובעו כי מדובר בהחלטה מתחום דיני הנזיקין ולא מתחום מדיני זה או אחר. בהקשר זה הזכיר ביהמ"ש כי "דיני הנזיקין נחקקו לטובתו של הניזוק העומד במרכזם".

לעניין טענת המדינה כי ישנה הזרמה שוטפת של כספים מצד הרשות ולכן אין חשש להכבדה, קבע ביהמ"ש כי כל הכספים הללו ניתנים להעברה חזרה לרשות בכל רגע נתון "תוך השארת המבקשת ללא יכולת פירעון. המדינה אינה מוסרת ערבות למבקשת, ואינה מתחייבת כי יהיה בידיה הסכום הדרוש, אלא רק מודיעה כי כיום ברגע זה יש בידיה את הסכום הדרוש". השופט אזר הוסיף וציין כי אין לדעת אלו התפתחויות מדיניות עשויות להתרחש ולאלו מטרות תחליט המדינה לתעל את הכסף ולפיכך בשורה התחתונה שיקול דעתה הבלתי מוגבל ישאיר את אגד "חשופה לתוצאה של אי ביצוע פסק הדין ומכאן ההכבדה הדרושה".

לאור כל אלו קרי לאור הדוח של השר נווה לעניין מעורבות הרש"פ והעומד בראשה עד צוואר בטרור, לאור עדותו של איש הכספים של אגד כי נגרם לה נזק כבד המתבטא בסכום התביעה וזאת עקב מעשי הטרור הרבים, ולאור העובדה שקיימת הכבדה הדרושה לפי החוק קבע השופט אזר כי יש הצדקה מלאה להטיל את העיקול הדרוש לשם הבטחת תביעה זו והפך את צו העיקול הארעי שניתן בתיק, לצו עיקול קבוע שישאר בתוקף עד למתן פסק דין בתיק העיקרי.

כמו כן חויבו המשיבות בהוצאות בסך 15,000 ש"ח.

ניתן בתאריך 20/10/03.

א 002425/02 אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ נ' הרשות הפלשתינית ואח'.