חברת אלתא תפצה לקוחה שלה על כשלונה בפיתוח מד גובה/עומק ותשיב לה כ-700,000 דולר. כך קבעה (10.3.13) שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב,
יהודית שבח.
בסוף שנות ה-90 ובתחילת שנות ה-2000 עסקה אלתא בפיתוח מד גובה/עומק עבור חברת סוליד וחברת סולתא שבבעלותה, למדידה מדויקת של מפלס נוזל או גז המצוי במיכלים בעלי מימדי ענק, והנסמך על טכנולוגיית ראדאר האמורה להעניק למוצר רמת דיוק גבוהה. הפיתוח נכשל, לאחר שאלתא לא הצליחה לעמוד בדרישות הדיוק שהעלו סוליד וסולתא. בעקבות זאת, תבעו השתיים פיצוי של 32 מיליון שקל. סוליד שילמה לטענתה לאלתא למעלה ממיליון דולר עבור פיתוח המוצר שלא צלח.
לדברי שבח, "אף שאלתא השקיעה בפיתוח את הידע והניסיון שצברה במשך השנים, היא לא הצליחה בסופו של התהליך להציג את המוצר בעבורו שילמה סוליד יותר ממיליון דולר, בהעדר קורלציה בין המוצר שפותח לבין התקן לו הוא אמור היה להיות כפוף, דבר שנטל ממנו את הפוטנציאל המסחרי שלו". שבח זוקפת לחובתה של אלתא את העובדה, "החלמאית משהו", לפיה רק בשנת 2002 התברר לשתי החברות שהמוצר שבפיתוח אינו עומד כנדרש בתקן האמריקני.
ואולם, ההסכם בין שתי החברות קבע במפורש, כי אם הפיתוח לא יעלה יפה - תהיה אלתא מחויבת רק להשיב 67% מתשלומיהן של סוליד וסולתא. שבח קובעת, כי אין מקום להרחיב את הפיצוי מעבר לזה שעליו הסכימו הצדדים:
"אלתא לא יכולה הייתה להבטיח במאת האחוזים כי התכנון יצא מן הכוח אל הפועל וכי התוצאה המיוחלת אכן תושג. אך טבעי הדבר כי בעלי הדין צפו אפשרות לפיה התוצאה לא תושג, וצמצמו את נזקיהם האפשריים בהתאם. כל שאלתא יכולה הייתה להבטיח הוא להשתדל, להפעיל את מיטב המוחות ולהעסיק בפיתוח את בעלי הניסיון, אלא שכל אלו לא יכולים היו להבטיח את השגת התוצאה לה כיוונה סוליד, ומכאן ההיגיון בהגבלה מושכלת ומוסכמת של התרופות".
שבח אומרת: "נחה דעתי כי שני הצדדים נהגו בהגינות, ואי השגת המטרה הנכספת ששני הצדדים יחלו לה, אינה נעוצה חלילה בהתנהגות מכוונת או בחוסר תום לב". לאור זאת, היא קובעת, יש להפעיל רק את מנגנון הפיצוי הקבוע בהסכם, כך שאלתא תחויב לשלם פיצוי חלקי. סוליד וסולתא יוצגו בידי עוה"ד ד"ר אביגדור קלגסבלד וגל לויטה, ואלתא - בידי עו"ד
אילן סופר.
