אם מישהו חשב שאסון הדליקה בכרמל ינער את שירותי הכבאות, הרי שטעות בידו. דוח
מבקר המדינה חושף (יום ד', 8.5.13) שורה של מחדלים בפעולות למניעת דליקות ומזהיר למעשה מפני הפיכתם של בניינים רבי-קומות - הנבנים כידוע בקצב מואץ - למלכודות מוות אם יפרצו בהם דליקות.
בביקורת נמצאו ליקויים מהותיים בפעולותיהם של מדורי מניעת דליקות (מנ"ד) ברחבי הארץ. לשירותי הכבאות אין מידע על אודות יותר ממחצית העסקים והמוסדות המצויים בתחום אחריותם. בהעדר מידע זה לא מתקיימות בהם ביקורות של מדור מנ"ד ואין נהלים אחידים לביצועה של ביקורת זו. חלק ניכר משירותי הכבאות לא אכפו את דיני הכבאות על מפרי החוק, למרות קיומן של סמכויות סטטוטוריות על-פי חוק שירותי הכבאות, בין השאר בשל אי-הסמכת תובעים במשך שנים רבות.
לבניינים גבוהים יש מאפייני סיכון אש ייחודיים רבים. למשל: סבירות גבוהה להימצאות דיירים שפינוים דורש זמן ממושך יותר כגון ילדים, זקנים, חולים ונכים; מדרגות רבות המאריכות את זמן השהות של הנמלטים בחדר המדרגות; חילוץ לכודים בקומות העליונות בבניינים רבי-קומות בעזרת סולמות אינו אפשרי; כיבוי האש בבניינים גבוהים מורכב יותר; קיומם של פירים שדרכם יכול העשן לנוע מקומה לקומה; סיכויים רבים יותר לפריצת דלקה בשל ריבוי הדיירים בבניין.
מאפיינים ייחודיים אלו מחייבים התקנת תקנות מחמירות יותר, שימוש באמצעי בטיחות אש מיוחדים, התקנת אמצעי בקרה על התפשטות העשן, שימוש במערכות מתקדמות לגילוי ולכיבוי אש, תחזוקה קפדנית שוטפת, פיקוח מתמיד, הסברה ותרגולי פינוי. התרשלות במילוי דרישות אלה בבניין גבוה עלולה להיות הרת אסון.
לא יודעים כמה ברזים
בביקורות שערכו רשויות הכבאות נמצאו בנייני מגורים רבים שמערכות בטיחות האש שלהן אינן מתוחזקות, וחלקן אף אינן מתפקדות, והדבר עלול לסכן באופן ממשי את השוהים בבניין בעת שריפה. על-אף הצורך החיוני בתחזוקה של מערכות מצילות חיים כדוגמת מערכות לגילוי ולכיבוי אש, טרם הוסדר הנושא, ושאלת האחריות לפרסום הנחיות בנושא מצויה במחלוקת בין משרד הפנים לנציבות כיבוי והצלה מזה ארבע שנים.
במרבית בנייני המגורים רבי הקומות בארץ לא נערכו בשנים 2011-2009 ביקורות למניעת דליקות בשטח הרכוש המשותף, כדי לבחון את סידורי הכבאות הקיימים בהם. בבנייני משרדים רבי-קומות בתל אביב התגלו ליקויים חמורים רבים, ובהם: אי-תקינות מערכות לשחרור עשן; דרכי מילוט חסומות; אי-תקינות מערכות אוטומטיות לגילוי ולכיבוי אש, ליקויים באספקת מים ועוד.
רשויות הכבאות אינן בודקות את כל ברזי הכיבוי שבשטחן פעם בשנה כנדרש, ומרביתן אינן בודקות את ברזי הכיבוי כלל. עוד עולה, כי למעלה ממחצית שירותי הכבאות, 14 מתוך 24, אינם יודעים כלל כמה ברזי כיבוי יש בתחומם. בשנים 2011-2009 לא התקיימו הדרכות למפקחי מניעת דליקות.
הפעולות הדרושות
לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות הארצית לכבאות והצלה לדרוש ממדורי מניעת דליקות לקיים את הפעולות הבאות: להכין תוכנית עבודה רב-שנתית שבמסגרתה ימופו העסקים, המוסדות והבניינים רבי הקומות שבתחום אחריותם; לקבוע את הכללים לסיווג רמות הסיכון שלהם ואת תדירות הביקורת והיקפה לפי רמות הסיכון ומאפייניו השונים של המבנה. על תוכנית זו לשמש בסיס להקצאת המשאבים הנדרשים למערך מניעת הדליקות כולו, כחלק מהרפורמה שמערך הכבאות עתיד לעבור בשנים הבאות.
על הרשות לקיים עבודת מטה מסודרת, כדי להתמודד עם הקשיים והתוצאות הצפויים מקיום ביקורות למניעת דליקות בבניינים רבי-קומות. על הרשות ומשרד הפנים ללבן לאלתר את המחלוקת בנוגע לאחריות לתחזוקתן של מערכות לבטיחות אש במבנים, ואם לא יגיעו להסכמה - לשתף בכך את משרד ראש הממשלה והיועץ המשפטי לממשלה.
המבקר
יוסף שפירא מסכם: "תפקידו העיקרי של מערך הכבאות, לצד כיבוי האש, הוא להבטיח כי יתקיימו סידורי הכבאות הנדרשים למניעת דליקות. יישומם של ההוראות והנהלים בנושא מניעת דליקות ובטיחות אש יכול למנוע שריפות עוד לפני פריצתן, או לעצור את התפשטותן. תיקון הליקויים שהועלו בדוח זה אמור לשמש אחת מאבני היסוד לבניית מערך מניעת הדלקות החדש, כחלק מהרפורמה הכוללת של שירותי הכבאות. האחריות לתיקון הליקויים שהועלו בדוח זה ויישום המלצותיו מוטלת לפתחם של המשרד לביטחון פנים והרשות הארצית לכבאות והצלה".
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
