מנהל ההשקעות ערן מזרחי אומר, כי במאי שעבר חשב להתאבד אך לא מצא את האומץ לעשות זאת. מזרחי דיבר (יום ה', 6.6.13) בשלב הטיעונים לעונשו, לאחר שהודה בהונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים.

לדברי מזרחי, הוא החל לנהל השקעות עבור בני משפחה והתמקד בשוק המט"ח, למרות שלא היה לו ידע מספיק. כבר מראשית דרכו הוא צבר הפסדים, אך באותה עת השתמש בעמלות שקיבל מחברה לה הביא לקוחות כדי לכסות הפסדים אלו. מזרחי נשאל מדוע לא הפסיק באותה עת לנהל כספים של אחרים והשיב:

"התביישתי לעמוד מולם ולומר שאיני יכול ואיני חכם כמו שהם חושבים, ולא הצלחתי לעשות מה שביקשו ממני, ולא מצליח להרוויח. לא הרווחתי ולא קיבלתי משכורת מהם, השתמשתי בכסף שמכרתי את הבית, המשכתי להזרים עמלות לאותם חשבונות. אלו אנשים קרובים אלי, שאני אוהב, שגדלתי איתם כל חיים, לא רציתי לפגוע בהם". כך הגיעו אליו עוד ועוד לקוחות, הפסדיו הלכו וגדלו, והוא זייף בקנה מידה את דיווחיו ללקוחותיו.

"גם היום איני יודע כמה קיבלתי מאנשים, כמה הרווחתי וכמה הפסדתי, הפסדתי את כל ההשקעות. ניסיתי ליצור הזדמנויות עיסקיות כדי שאוכל לכסות את אותו בור", הוסיף מזרחי. "אשתי חשבה שאני מיליונר, וחייתי כך, מהכספים שקיבלתי. חייתי ברמה מאוד גבוהה. החזקתי את התדמית".


"חשבתי על ילדי"


מזרחי דחה את עמדת המדינה, לפיה גניבותיו נועדו לממן את אורח חייו: "השתמשתי בכספים, שימרתי את התדמית שיצרתי כלפי כל העולם, אך לא כדי לפגוע באנשים, אלא למשוך זמן כדי להסדיר כסף. לא אגרתי מעולם כסף, תמיד נתתי להם כל אימת שהיה לי. גם אם הייתי בחו"ל העברתי כספים לאנשים, אם לקחתי הלוואות כדי להחזיר, לא עמד כסף בחשבון ומישהו ביקש ואמרתי לא. לא עשיתי חשבון אם החזרתי את הקרן, ויש אנשים שהחזרתי להם יותר משקיבלתי".

על קריסתו סיפר מזרחי: "ב-23.5.12 הייתי צריך להעביר הרבה כספים לבקשת האנשים, הצטבר לסכום גדול ולא ידעתי מהיכן להביאו. נסעתי לקבר של סבתי, אותו אני מבקר כ-18 שנה באופן קבוע מדי חודש ונסעתי לים, ורציתי לשים קץ לחיי. היה לי ביטוח חיים, אמרתי שאולי יקחו משם. חשבתי שאין חיים אחרי זה, הפגיעה כה קשה באנשים, שאין לי יכולת לעמוד מולם. עמדתי על כביש החוף, ניסיתי ללכת, אך פחדתי, חשבתי על ילדי ולא עשיתי את זה. חזרתי הביתה בערב, היו לי המון טלפונים: מה קורה מה עם ההעברות, אמרתי לכולם שזה יקרה מחר, רציתי למשוך את זה עוד יום.

"למחרת נסעתי שוב לכביש החוף, העמדתי את הרכב בצד, ושוב ניסיתי לעשות את אותו מעשה, אך פחדתי. חיפשו אותי אנשים, אבי, לקוחות, אשתי, לבסוף עניתי לאבי ולא רציתי לומר היכן אני. לא רציתי עדיין לספר מה קרה. בשלב מסוים התפרצתי בבכי ואמרתי לאבא: אין כלום".

מזרחי טען בתוקף, כי לא נותרו בידיו כספים כלשהם, וכי שילם לחלק מלקוחותיו 7 מיליון שקל שלא הגיעו להם. הוא הוסיף: "אני מביע צער עמוק וחרטה עמוקה, נוטל אחריות מלאה על מעשי. אני יזמתי את ההודיה בכתב האישום. מקווה שביהמ"ש יבין שלא רציתי לפגוע באף אחד. אני אבא לארבעה ילדים ורוצה לעשות את המיטב עבורם, אני אחראי למעשה שלי".


216 ימי חופשה בחו"ל


מזרחי המשיך: "לא רציתי לפגוע באף אחד מהם. התחלתי להאמין בשקר בעצמי, הייתי בטוח שאני איש עסקים, יש לי חברות וחברים עשירים ואנשי עסקים, רק חשבתי שאצליח לסדר ולהחזיר. נכון שנהינתי מחיי הפאר והודיתי בכתב האישום ולוקח אחריות, אבל לא רציתי להיות שם. כולם חשבו שאני עשיר". לטענת מזרחי, הוא לא הודה בחקירתו במשטרה בכל המעשים שיוחסו משום שכך יעץ לו סניגורו, עו"ד מנחם רובינשטיין.

בחקירה נגדית אישר מזרחי, כי שהה בחופשות בחו"ל 216 יום בשנים 2011-2007, מתוכם 43 יום בשנת 2009 בה לגירסתו כבר לא יכול היה להחזיר כספים ללקוחותיו. "הוצאתי באמצעות כרטיס אשראי ויזה על החופשות, נסיעות, בתי מלון, מסעדות, סכום של מיליון שקל", הודה. "למרות זאת חיפשתי אלטרנטיבות להעביר כספים למתלוננים. ניסיתי לשמור על תדמית לפני אשתי, ילדי ואנשים שסובבים אותי שחשבו שאני עשיר".

עוד אישר, כי בשנים 2001-2007 הוציא 5 מיליון שקל בכרטיס האשראי שלו למטרות אישיות וכי רכש רכבי יוקרה בעלות של 4 מיליון שקל. מזרחי הוסיף וטען: "כדי לקיים את מסכת הגניבה, דיווחתי לרשות המיסים דיווחים כוזבים לגבי מיסים והגשתי חוזים עם הצהרות לא נכונות. שילמתי מס שלא הייתי צריך לשלם".