בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
פיחות זוחל בהתנגדות לפינוי התנחלויות
|
מדד אוניברסיטת אריאל: התמיכה בהתנחלויות יורדת משמעותית והציבור תופש את ציבור המתנחלים כמחסום להסדר מדיני
|
|
|
|
|
|
אורלי לוי-אבקסיס ואורית סטרוק בישיבת השדולה למען א"י
|
|
|
|
|
סקר דעת קהל מקיף, שנערך עבור מו"פ האזורי השומרון ובקעת הירדן באוניברסיטת אריאל, מגלה שינויים משמעותיים בתפישה המדינית של לא מעט ישראלים. נמצאו בו ירידה בהיקף התומכים בסיפוח מלא או חלקי של השטחים; ירידה בהמשך התומכים בהמשך המצב הקיים; עלייה בתמיכה בנסיגה חלקית או מלאה עם הסכם וכן אי-שינוי כמעט בתמיכה המועטה ביותר שיש לנסיגות חד-צדדיות. המחקר, שנערך זו השנה החמישית לקראת לקראת כינוס מחקרי יו"ש ה-23, שיתקיים בסוף השבוע באריאל, מגלה ברזולוציה מדויקת יותר, שהשינויים המפתיעים הם עלייה משמעותית ביותר – מ-10% ל-23% - במוכנות לפינוי גדול של ישובים והתנחלויות ולצד זאת ירידה משמעותית ביותר (מ-46% ל-24% באי-מוכנות לשום פינוי). רוב גדול מבעלי הדעה (65%) (בהשוואה ל-78% ב-2012, ל-72% ב-2001, ל-73% ב-2010 ול-70% ב-2009) לא מוכן לשום פינוי או שמוכן לפנות התנחלויות לא-חוקיות בודדות או מספר קטן בלבד של יישובים והתנחלויות חוקיים תמורת סיום הסכסוך עם הפלשתינים ושלום מלא. מגמת העלייה הרציפה והמתונה שהייתה בעמדה זו מתונה לאורך הזמן בעבר, נבלמה וניכרת ירידה חדה בשיעור התומכים בעמדה זו כיום. ממצאים עיקריים עורכי הסקר, ד"ר מרים ביליג, מנהלת המו"פ וד"ר אודי לבל – ראש המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת אריאל, הצביעו על כמה מגמות בסקר: - ירידה משמעותית בקרב התופשים את ההתיישבות היהודית כחגורת הביטחון וכמעשה ציוני. עלייה משמעותית ביותר קיימת בקרב התופשים את ההתיישבות כבזבוז של כספי מדינה;
- קיימת עלייה משמעותית בקרב התופשים את מתנחלי יו"ש כמכשול מדיני. לצד ירידה משמעותית בקרב מי שתופסים אותם "כמו כל אזרח ישראלי אחר";
- בכל הקשור לזיהוי הגורם הנתפש כמייצג את "המתנחלים" אנו רואים מספר שינוים, המשמעותי ביותר: ירידה משמעותית בזיהוי בני הציונות הדתית המשרתים כלוחמים בצה"ל כמייצגי המתנחלים;
חלחול תפישת "הבעיה הדמוגרפית" - שינויים משמעותיים בכל הקשור לעמדות הציבור בנוגע לפתרון הרצוי ביו"ש: ירידה משמעותית בקרב בעלי הנכונות לספח את כל השטחים ועלייה קלה בקרב בעלי הנכונות לספח חלק מהם. ניתן להסיק כי מדובר בחלחול של תפישת "הבעיה הדמוגרפית" ואימוץ המתווים המדוברים בתקשורת המדברים על נסיגות, לרבות חילופי שטחים לטובת הותרת גושי ההתיישבות שהפכו קונצנזוס;
- בהמשך למגמה זו, התנאים להסכם מדיני עם הפלשתינים בקרב התומכים בקיום הסכם כזה הם: עלייה במחייבים העברת ריבונות על ישובים ערבים בישראל למדינה פלשתינית; עלייה בנכונות הפלשתינית להותרת ישובים יהודים בשליטתם; עלייה בחיוב הבטחת הרשות לאפשר כניסת יהודים למקומות הקדושים שיהיו חלק מהמדינה הפלשתינית; עלייה משמעותית ביותר בחיוב ההתחייבות הפלשתינית לסיום הסכסוך הישראלי-פלשתיני; עלייה בחיוב ההכרה הפומבית הפלשתינית בישראל כמדינת העם היהודי; ירידה בחיוב הנוכחות הישראלית (צבא וישובים) בבקעת הירדן;
- על השאלה "מה על הנהגת המתנחלים לעשות כעת" ישנה עלייה דרמטית (מ-17% ל-25%) בתשובה "ליזום תוכנית מדינית בנוגע ליו"ש" ובתשובה "להילחם עד חורמה בנוער הגבעות ובמפרי החוק היהודיים ביו"ש" (מ-22% ל-37%). ישנה ירידה משמעותית (מ-29% ל-13%) במספר העונים את התשובה "לצאת לקמפיין התחברות לציבור על-מנת להשפיע על דעת הקהל ובאמצעותה על רה"מ". קרי: לדידם של הישראלים הבעיה אינה תפישת המתנחלים אלא התנהגותם בפועל;
- בניתוחים הסטטיסטיים, ישנה ירידה בהיקף המגדירים עצמם "ימני" (מ-57% ל-48%); עלייה קלה במגדירים עצמם "מרכז"; עלייה בהיקף המגדירים עצמם "שמאל";
- פרט אנקדוטי מפרק המתאמים והקורלציות: ככל שהעונה מבוגר יותר, הוא מגלה פחות אמפתיה למתנחלים ולהתיישבות;
- היחס למתנחלים משתנה לפי הפריימינג - כלכלי או ביטחוני וכו';
- יש יותר פתיחות לשקילת תרחישים מדיניים;
- המתנחלים הם לא מקור לסכסוך, אך בהחלט מכשול להסדר מדיני;
- הציבור הדתי כבר לא משמש כרכיטיפ למתנחלים, אלא יותר חבר'ה הייטקיסטים מרעננה וכדומה – סטייל בנט ואלעזר שטרן;
- יש ירידה משמעותית בקרב מי שתופשים אותם "כמו כל אזרח ישראלי אחר";
- ירידה משמעותית בזיהוי בני הציונות הדתית המשרתים כלוחמים בצה"ל כמייצגי המתנחלים;
- בתחום המדיני: רבים ממשיכים לא להאמין בנסיגה חד-צדדית עקב לבנון ורצועת עזה;
- ההצלחה של מגרון וגבעת האולפנה הביאו להנחה מהותית בחברה הישראלית שאפשר לפנות התנחלויות וזה כבר לא קדוש;
גם ממשלת ימין יכולה - ירידה משמעותית ביותר באי-המוכנות לשום פינוי (כמעט חצי);
- המודעות לממד הדמוגרפי של הסכסוך הולכת וגוברת (נאמר בהקשר להעברת ריבונות על ישובים ערבים בישראל למדינה פלשתינית);
- יש עלייה ב"ויתורים" - כדי לסיים את הסכסוך, כל עוד יש התחייבות פלשתינית לסיומו, כל עוד יש "אובר-אול", יש רצון עז יותר להתפשר בהתאם כדיי לסיים עם הסכסוך.
ד"ר לבל הסביר כי "קיים מצע ציבורי פורה לקלוט, לשקול ולאמץ תוכנית מדינית חדשה. אחרי שנים בהן הייתה דה-לגיטימציה בכלל לבחון ניסוי כלים כזה. חשש המתנחלים צריך להיות מהצגת בסחטני כספים ולא כמו בהינתקות כ'אויבי הדמוקרטיה'".
|
|
|
בתוך כך, כונסה לראשונה בכנסת ה-19 השדולה למען ארץ ישראל. אל ישיבת השדולה, הגדולה בכנסת (כ-40 ח"כים) היו אמורים להגיע שרי הליכוד, אך ראש ה ממשלה בנימין נתניהו שוחח עימם וביקש מהם שלא להשתתף. מי שכן הגיע היה יו"ר הכנסת יואל אדלשטיין, שאמר כי "ביהודה ובשומרון בונים בתים בשביל אנשים ולא בשביל חיות מחמד.." ראש השדולה, ח"כ יריב לוין, עמד על תפקידה העיקרי - לשמש מצפון לממשלה ולכנסת ולטפל בשלל עצום של בעיות שדורשות טיפול. "השילוב של להיות מצפן ולטפל בבעיות זו הדרך לבסס את יסוד קיומנו כאן - לא להיות אנטי תהליך שלום, אלא להוכיח שאין שלום ולא יכול להיות שלום אם לא נממש את זכותנו המליאה בכל א"י. עד שלא נעשה את זה אין מה לדבר על שלום". ח"כ אורית סטרוק, המשמשת גם כן כיו"ר בשדולה, אמרה שיש לאמץ ליבת דוח המאחזים שהכין השופט בדימוס אדמונד לוי: "נפעל על-מנת שהחלטת הממשלה הזו לא תישאר כאבן שאין לה הופכין. וזאת, בשני היבטים - מדיניות הפנים שלנו: של הגנה על זכויות האדם של המתיישבים, החל מהזכות לקניין ולבניין, וכלה בזכות לחיים בביטחון". לדבריה, זכות טבעית, היסטורית וחוקית, חייבת לבוא לידי ביטוי בהתפתחות טבעית וחוקית, ללא הקפאות וללא אפליה לרעה של יהודים רק בשל היותם יהודים; ובהיבט של מדיניות החוץ: "הזכות והתביעה של מדינת ישראל על אזורי יהודה ושומרון חייבת לבוא לידי ביטוי גם במדיניות החוץ שלנו, בהסברה שלנו, במשא-ומתן שלנו. אנחנו שמחים שסגן שר החוץ, שהיה היו"ר הקודם של השדולה, הוא גם היום חבר השדולה שלנו, ומשוכנעים שהוא יפעל על-מנת להבהיר לעולם כולו שלישראל יש זכות ותביעה על אזורי יהודה והשומרון". ח"כ דב ליפמן אמר כי בא לישיבת השדולה כי "חשוב מאוד שחברי כנסת שתומכים במתווה של שתי מדינות לשני עמים יגידו בקול רם וצלול, שאנחנו אוהבים את ארץ ישראל כולה". לדבריו, יש לחזק את גושי ההתיישבות, לוודא שירושלים היא עיר הבירה הנצחית של עם ישראל, וש"כל ויתור ולו הקטן ביותר על פיסת אדמה של ארץ ישראל יכאב לי מאוד". שר הכלכלה נפתלי בנט הדגיש כי אנו יושבים ביהודה ושומרון לא כדי להגן על המרכז מפני טילים: "יש הרבה סיבות להתיישבות ביהודה ובשומרון. גם ביטחונית, גם היסטורית וגם מוסרית אבל צריך לחזור להדגיש ולשנן את הסיבה העיקרית: זו הארץ שלנו. פה אברהם אבינו הלך בדרך האבות וזו הסיבה שאנחנו כאן". בישיבה הוצג סקר שערך רפי סמית (ראו לעיל) בקרב מדגם מייצג מתושביה היהודיים של מדינת ישראל על-פי פילוח מפלגתי המראה שרוב המצביעים גם למפלגות המרכז מביעים עמדות ימניות. עולה ממנו שלרוב ניכר של הציבור היהודי אין אמון ברשות הפלשתינית כשותף אמין להסכם מדיני, רוב הנשאלים מתנגדים לשחרור מחבלים כמחווה מדינית ורוב הביעו התנגדות לנסיגה במסגרת הסכם.
|
|
תאריך:
|
12/06/2013
|
|
|
עודכן:
|
12/06/2013
|
|
עידן יוסף
|
פיחות זוחל בהתנגדות לפינוי התנחלויות
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
אייל, תל אביב-יפו
|
12/06/13 08:05
|
|
2
|
|
אלטע קאקער
|
12/06/13 08:11
|
|
|
|
חחחחחחח
|
12/06/13 09:29
|
|
השמאל חי מסיסמאות. מאז המניפסט הקומוניסטי ובו הפסוק הגאוני "אין לכם מה לאבד אלא את הכבלים שלכם", העדר שועט אחרי אמרות כנף פוליטיות, פרי הגותם של אשפי שטיפת מוח ולוחמה פסיכולוגית.
|
|
|
אחרי ששר החוץ בעבר, שמעון פרס, וסגן שר החוץ בעבר, יוסי ביילין, העמידו את ישראל במעמד שווה לזה של ארגון הטרור לשחרור פלשתין כולה! (אש"ף) וסללו את דרכו של רב-המרצחים ערפאת למדשאות הבית הלבן ולפרס נובל לטרור, הגיעה תורה של שרת החוץ בעבר והמתיימרת להיות כזו גם בהווה, ציפי לבני, להשקיע את ישראל בתהליך אוסלופוליס (אוסלו + אנאפוליס), תחת לחץ בינלאומי כבד. מדובר במדיניות חוץ אובדנית של ישראל, הנמשכת כבר עשרים שנה, המבוססת על שלום חזירי ועל פשע שנאה: גירוש יהודים מבתיהם בארצם. כלומר: מדיניות לא יהודית, לא דמוקרטית, לא ציונית, לא מוסרית, ומכאן שגם אינה יכולה להביא שלום.
|
|
|
ה"אוננות" הלאומית של אנשי השמאל הישראלי (ואנשי המרכז-שמאל) מתרכזת סביב סיסמאות השלום ו/או "שתי מדינות לשני עמים". אני אפילו לא מתייחס לטמטום האירופי והאמריקני שרואה את השלום הקרוב כביכול (ואת מדינת ישראל ככזו המעכבת את בואו), לפיכך אני לא מתפלא כלל על דברי ח"כ דני דנון שסיפר לציבור שאין ב ממשלה רוב ל"שתי מדינות לשני עמים". בטח שאין.
|
|
|
במאמרו "שיקחו אחריות", מעריב - דעות, מיום 26.5.13, טוען אמנון לורד שמדיניות אובמה בשנתיים הראשונות לקדנציה הראשונה שלו, הכשילה את הסיכוי המעשי האחרון לפשרה סבירה עם הפלשתינים. במציאות שנוצרה באזור לאחר מכן ועל-רקע התנהלותו של אובמה מאז, אין זה מעשי לדבר על ויתור על השליטה בשטחי איו"ש, בעיקר מטעמים של ביטחון לאומי לישראל, כשלא חל שום שינוי בסיבות האחרות. המשך התעקשות אמריקנית בשאלה זו, המתבטאת כיום בעיקר במסעות הדילוגים של קרי באזור, היא פן אקטואלי בולט של חוסר אונים, חוסר חשיבה יוצרת וחוסר זיקה למציאות בהם מתנהל ממשל אובמה לאורך כל הדרך.
|
|
|
גורמים בלשכת ראש ה ממשלה מכחישים את דברי סגן שר הביטחון, דני דנון, שעל פיהם מתנגדת ממשלת ישראל באופן עקרוני לפתרון שתי המדינות.
|
|
|
|
|
|
תומר קורנפלד
ארגו פועלת בתחום הנדל"ן למגורים לגרמניה וכבר רכשה כ-4,000 יחידות דיור במודל ייחודי והרבה פוטנציאל השבחה ארגו נסחרת כיום לפי שווי של כ-1.3 מיליארד שקל - מעט מתחת להון העצמי החשבונ...
|
|
|
איתמר לוין
ע"פ 347/88, איוון דמיאניוק נגד מדינת ישראל. השופטים מאיר שמגר, מנחם אלון, אהרן ברק, אליעזר גולדברג, יעקב מלץ. 29 ביולי 1993
|
|
|
יצחק בריק
הרצי הלוי הוא אחד מהרמטכ"לים המאכזבים ביותר מאז קום המדינה. כישלונו של כרמטכ"ל ניכר הן בהכנת הצבא למלחמה, הן בניהול המלחמה והן בפגיעה אנושה בערכיות ובמוסר ובקוד האתי של הצבא שעליו ...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|