|
העיר העתיקה. השלכות מדיניות
|
|
|
|
|
נכסים המצויים במזרח ירושלים שבעליהם הם תושבי יהודה ושומרון, הם נכסי נפקדים. כך סבור היועץ המשפטי לממשלה,
יהודה וינשטיין, בעמדה שהוגשה (יום ג', 4.6.13) לבית המשפט העליון. זאת, למרות שהריבונות הישראלית חלה במזרח ירושלים.
וינשטיין התבקש להביע את עמדתו בארבעה ערעורים הנדונים בהרכב מורחב בן שבעה שופטים בראשותו של הנשיא
אשר גרוניס. ביהמ"ש ביקש את חוות דעתו של וינשטיין, בין השאר לנוכח ההיבטים המדיניים האפשריים של הסוגיה.
וינשטיין קבע, כי התיקים התלויים ועומדים בבית המשפט העליון, יובאו בפני הוועדה המיוחדת הפועלת לפי סעיף 29 לחוק נכסי נפקדים. זאת, על-מנת שהוועדה תידרש לשאלה האם יש מקום להמליץ לאפוטרופוס הכללי על שחרורם של הנכסים, ולאחר מכן להביא את הסוגיה בפני הדרג המדיני.
משרד המשפטים מסביר, כי חוק נכסי נפקדים קובע בהכללה, כי נכסים המצויים בשטח ישראל, ובעליהם הם אזרחים של מדינות אויב או נמצאים בשטח בכל חלק של ארץ ישראל שמחוץ לשטח ישראל - הם נכסי נפקדים. נכסי נפקדים הם נכסים, שהבעלות בהם מוקנית לאפוטרופוס לנכסי נפקדים מכוח החוק. האפוטרופוס הכללי רשאי לשחרר נכסים אלו על-פי המלצה של נכס ועדה מיוחדת, הפועלת גם היא לפי החוק.