|
|
עמית. ניסוח מוקפד [צילום: גילי קרן]
|
|
|
|
|
שופט בית המשפט העליון,
יצחק עמית, הצליח להביא לקיצו סכסוך ממושך בין בני זוג - עד כדי כך שהם הצהירו באולמו על נכונותם להתגרש.
מטבע הדברים, אין אפשרות לדעת מה קרה בהליכים שהתנהלו בבית הדין הרבני. אפשר רק לקבל רמז מדבריהם של באי-כוח הצדדים, כפי שצוטטו בפרוטוקול הדיון בעליון: "על-מנת להרגיע את הרוחות באשר הדברים חרגו מהפרופורציות הראויות, ובהתחשב בכך שמדובר בזוג נשוי מזה כשלושים שנה עם שלושה ילדים בגירים". מכאן ברור, שעד שהגיעו לאולמו של עמית - היו בני הזוג מוכנים "לטרוף" זה את זה.
ושוב: איננו יודעים מה אמר עמית, אבל התוצאה ברורה. האישה הודיעה שהיא מוכנה להתגרש, הבעל הודיע שהוא מוכן לתת גט, "שני הצדדים מצהירים באולם זה על נכונותם להתגרש ולסדר גט בהקדם בפני בית הדין הרבני". הם גם הבהירו שנושא הרכוש יידון בנפרד, האישה תעבור דירה והבעל ישתתף במימון שכר הדירה. ועוד: השניים יפנו לגישור בניסיון להסדיר את נושאי הרכוש והיחסים המשפחתיים ויזמינו את ילדיהם להשתתף בו.
עמית כנראה גם היה הכוח המניע מאחורי הסעיף הלפני-אחרון בהסכמות: "על-מנת ליתן לצדדים תחושה של 'דף חדש', הצדדים יפנו במשותף בדחילו ורחימו לבית הדין הרבני האיזורי בבקשה כי המשך הדיון בתביעה הרכושית יועבר להרכב אחר. הצדדים שמים מבטחם במותב זה ומקווים כי יעתר לבקשתם לאחר סידור הגט".
עמית נתן תוקף של פסק דין להסכמות, תוך שהוא מקפיד היטב על הניסוח: "אני נותן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים דלעיל, למעט נושא הגירושין אשר נתון לסמכותו הייחודית של בית הדין".
