שופטי בג"צ דורית ביניש, אדמונד לוי ואשר גרוניס, דחו אתמול (ג', 11.11.03) על-הסף את עתירתה של עמותת "אדם טבע ודין", נגד גביית דמי כניסה לחוף הקשתות בקיסריה, בנימוק שמקומה של העתירה הוא בבית המשפט לעניינים מינהליים, ולא בבג"צ.
העתירה כוונה נגד החלטת המועצה המקומית חוף הכרמל, שבתחומה נמצא חוף הקשתות, עיריית אור עקיבא והחברה לפיתוח קיסריה, לגבות דמי כניסה לחוף הקשתות, באמצעות חברת קיסריה בלו ביץ' בע"מ.
אדם טבע ודין, טענה כי הגבייה אינה נעשית כדין, לאור סעיף 6(א) לחוק הסדרת מקומות רחצה. סעיף זה קובע, כי רשות מקומית רשאית לקבוע בחוק עזר הוראות בעניין הסדרת רחצה, לרבות לגבי גביית דמי כניסה, וחוק עזר כזה טעון אישורו של שר הפנים. ואולם, טענה העמותה, במקרה זה לא קיבלה המועצה האזורית חוף הכרמל חוק עזר בעניין, וממילא חוק כזה לא אושר על-ידי שר הפנים.
בהחלטה לדחות את העתירה על-הסף, ציין השופט גרוניס כי לפי התוספת לחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים, החלטת רשות מקומית הטעונה אישור שר הפנים אמנם אינה מצויה בסמכות בית המשפט לעניינים מינהליים.
ואולם, במקרה זה, קבע גרוניס, "תמצית טענתה של העותרת היא שהמשיבה 1 (המועצה האזורית חוק הכרמל; ר.כ.) לא הלכה במסלול הקבוע בחוק, קרי - קבלתו של חוק עזר. משמע, אין מדובר בהחלטה של רשות מקומית הטעונה אישורו של שר הפנים, וממילא נתונה הביקורת עליה בגדרי סמכותו של בית המשפט לעניינים מינהליים".
בג"צ 8375/03 אדם טבע ודין נ' המועצה האזורית חוף הכרמל ואח'
