מבנים שהוקמו על קרקע פרטית במאחזים מצפה יצהר, גבעת אסף ומעלה רחבעם יפונו בתוך שישה חודשים. כך הורה בג"ץ (יום ב', 18.11.13), תוך שהוא מותח ביקורת קשה על התנהלותה של המדינה באכיפת הצווים שהוציאה בעצמה בנוגע לבנייה הבלתי-חוקית במאחזים.
בנוגע לבנייה על קרקעות מדינה במאחזים נגוהות מערב וגבעת הרואה, וחלקים מן המאחזים מעלה רחבעם, רמת גלעד ומצפה יצהר, הורה בג"ץ למדינה לעדכן אותו בתוך חצי שנה בנוגע למהלכים להסדרת הבנייה. עוד תעדכן המדינה בתוך חצי שנה מה בדעתה לעשות בנוגע לכביש הגישה למאחז גבעת הרואה, שנסלל גם הוא על קרקע שנויה במחלוקת.
עתירתה של תנועת
שלום עכשיו נגד הבנייה במאחזים אלו הוגשה בשנת 2007, בג"ץ קיים שישה דיונים ונתן למדינה אורכה להסדיר את הנושא בהתאם להתחייבויות ששבה ומסרה לו. ואולם, בפועל לא עשתה המדינה דבר, והנשיא
אשר גרוניס החליט שלא להעניק דחיות נוספות. גרוניס אומר:
"ההתיישבות ביהודה ושומרון היא סוגיית מדיניות שהדרגים המדיניים הבכירים נדרשו לה, וזו גם אחת הסיבות המרכזיות לאורך הרוח שגילה בית המשפט בעתירה זו, ושמגלה בית המשפט בעתירות מסוג זה. על כן, אנו שבים ומדגישים כי חיוב המדינה לפנות ולהרוס את המבנים המצויים על קרקע פרטית אינו אלא הגשמה של מדיניות שהמדינה עצמה ביקשה לנקוט, פעם אחר פעם, תוך שנקבה מועדי יעד לביצועה. מדיניות זו, המתבטאת בין השאר גם בהצבת המבנים על קרקע פרטית בראש סדרי העדיפויות לאכיפה, נותנת ביטוי ראוי לזכות הקניין של התושבים המוגנים ולערכי שלטון החוק".
המשנה לנשיא,
מרים נאור, הוסיפה: "צר לי שהגענו עד הלום. צר לי שלא ניתן עוד לסמוך על התחייבויות שמוסרת המדינה באמצעות פרקליטיה לבית המשפט, בבחינת נדרנא לא נדרי. חוששתני שנצטרך לשקול, במקרים מתאימים בעתיד, 'גיבוי' הבטחות שיינתנו בצווים החלטיים, וחבל".
השופט
ניל הנדל הצטרף לדעתם של חבריו. המדינה חויבה בתשלום הוצאות בסך 25,000 שקל בשל התנהלותה לאורך הטיפול בעתירה. את שלום עכשיו ייצגו עוה"ד מיכאל ספרד ועו"ד שלומי זכריה, את המדינה ייצג עו"ד אורי קידר, ואת התושבים - עוה"ד עקיבא סילבצקי, מוטי זילבר ומיכאל טפלו.
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
