|
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
ועדת הכספים אישרה (יום ב', 25.11.13) פה-אחד, באופן סופי, את חוק הריכוזיות. החוק צפוי לעלות לקראת אישור מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית בשבועות הקרובים.
אחרי חודשים ארוכים של דיונים, ועדת הכספים אישרה כי תיאסר הקמת "פירמידות" חדשות של חברות משורשרות וכי פירמידות ישנות יפורקו בפרק זמן של ארבע עד שש שנים לכל היותר. זאת על-מנת לאפשר מכירה נאותה ומסודרת של נכסים וחברות גדולות, מבלי לערער את יציבות המשק והכלכלה.
עוד על-פי החוק, רוב חברי הדירקטוריון בחברה ציבורית יהיו דירקטורים בלתי תלויים, כשלמעט מקרים ייחודיים בהוראת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים, 50% מהם יהיו דירקטורים חיצוניים, ובכל מקרה מספרם של הדירקטורים החיצוניים לא יפחת משליש.
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), סיכם את העבודה הממושכת על החוק: "מדובר בבשורה מעודדת ומכרעת לעתיד המשק והכלכלה בישראל. היום שינינו בצורה רדיקלית את מבנה המשק והתאמנו אותו לצרכים ולאינטרסים האמיתיים של הציבור. אם עד היום כספיו של הציבור הרחב נוצלו על-ידי מספר מצומצם של בעלי הון להגדלת רווחיהם בלבד, הרי שמרגע אישור החוק, הכסף והרווחים ממנו יחזרו גם לציבור. החסכונות ובייחוד הפנסיות יהיו מוגנים יותר מאשר בעבר".
ההסתייגות למקרה אי.די.בי לא אושרה
בתחילת הדיון נדרש סלומינסקי לסוגיית אי.די.בי, שבית המשפט דן בימים אלו בעניין ההסדר המתגבש לגביה. מספר חברי ועדה הביעו את חששם, שמא בית המשפט יאשר הסדר שיאפשר להוסיף על פירמידת אי.די.בי הקיימת עוד מספר שכבות וביקשו להוסיף לנוסח החוק הסתייגות, לפיה מיום פרסום החוק ברשומות לאחר אישורו בקריאה שנייה ושלישית, הוא יהיה בתוקף רטרואקטיבית מהיום (25.11.2013), מה שאמור לייתר את ההסדר, אם יגובש כך, על-ידי בית המשפט.
סלומינסקי התנגד להכנסת ההסתייגות לגוף החוק, בייחוד נוכח סיבוך משפטי שההסתייגות עשויה הייתה ליצור, עקב ממד הרטרואקטיביות הקיים בה. הוא הדף טענות מהן עלה כי לכאורה קיום הדיון היום קשור לדיונים בבית המשפט ואמר: "הדיון בהצעת החוק בהתאם לסדר יום שנקבע לוועדה. הדיון בחוק נמשך חודשים ארוכים ולמעשה כבר אישרנו כמעט את כולו. העיקרון ברור והוועדה כבר אמרה נחרצות את דברה, נגד הפירמידות. החוק עצמו מתחיל מיום קבלתו בכנסת ולכן יצירת פירמידות חדשות איננה רלוונטית. לא באנו לחוקק חוק לחברה ספציפית וגם לא חקיקה רטרואקטיבית ומזה צריך להיזהר כי החלטות שלנו אחר-כך עשויות להיתקל בעתירות לבג"ץ. הדיון בחוק החל לפני חצי שנה, הרבה לפני שידעתי שיש עניין עם אי.די.בי. קבלת ההסתייגות עכשיו עשויה להפיל את כל החוק בטענת רטרואקטיביות ואת זה כל חברי הוועדה, ללא יוצא מן הכלל, אינם רוצים. על-פי החוק, חברת שכבה שנייה קיימת תוכל להמשיך לשלוט בחברה משכבה אחרת עד שש שנים מיום פרסום החוק, אך החברה בשכבה האחרת, תהיה רשאית להמשיך לשלוט בחברת שכבה נוספת רק עוד ארבע שנים. אסור ששכבה שנייה תשלוט בשכבות אחרות. הדבר יחול מיום פרסום החוק, פרט למה שקיים שנתנו לו ארבע שנים ושש שנים".