מדיון שקיימה (יום ב', 3.2.14) הוועדה לפניות הציבור עולה כי החוק ליישום טוהר המידות בשירות הציבורי שנחקק בשנת 1992, אינו מיושם כלל בשטח. החוק קובע כי עובד ציבור שהתלונן על מעשה שחיתות או על פגיעה אחרת בטוהר המידות שבוצעו במקום עבודתו ונמצאה תלונתו מוצדקת, יצוינו ממצאי הבדיקה בכתב על-ידי הגוף הבודק ועל-ידי מי שעומד בראש הגוף ותימסר למתלונן תעודה על כך. בנוסף קובע החוק שנשיא המדינה רשאי להעניק תעודת הוקרה כשאר הוא רואה שהנסיבות מצדיקות זאת.
על-פי מחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שנערך לבקשת ח"כ
עדי קול לצורך הדיון, מאז חקיקת החוק בשנת 1992 התקבלו דיווחים ספורים של גופים ציבוריים על תלונות שהוגשו, ולא ניתנו כלל תעודות הוקרה.
היו"ר קול אמרה בדיון: "במקום שהמדינה והחברה תעודד חשיפת שחיתויות, נוצרה אווירה של אנטי כלפי חושפי השחיתויות. בכל מקום ששאלתי על החוק אמרו לי שהנשיא המנוח
עזר ויצמן אמר בזמנו שהוא לא מוכן לתת תעודות לשטינקרים. כאשר יש חוק שחוקק בספר החוקים ואיננו מיושם זה ביזיון לכנסת, זה אומר שאין משמעות לעבודה שלנו כמחוקקים. המנהל התקין שלנו לא יוכל להתנהל בלי אנשים שיעידו על כך שמשהו לא בסדר. העובדה שנציגת עירייה שחשפה שחיתות מקבלת בכנסת זובור, מעידה על התנהלות קלוקלת. למרות שהחוק חוקק בשנת 92', מעולם לא ניתנה תעודת חשפי שחיתויות וצריך לבדוק מה היא הסיבה לכך? כיום נראה שמי שיחשוף שחיתות בישראל, ההשלכות לכך יהיו שעבודתו תוקפא, הוא לא יקודם והחברה תוקיע אותו".
ח"כ
מיקי רוזנטל (העבודה): "הציבוריות הישראלית זועקת שחושפי השחיתויות יקבלו את ההוקרה הראויה. צריך לאמץ את החוק האמריקני שמעניק על כך תגמול כספי. תעודות כבוד זה מצוין אבל חשבון הבנק זה הרבה יותר טוב, אני וח"כ קול נקדם חוק כזה".
עו"ד אלדד יניב: "הנשיא עזר ויצמן ידע על מה הוא מדבר כשכינה את האנשים האלה שטינקרים, מפני הוא נזרק מכהונתו אחרי שלקח כספים שלא כדין, ורק לאחר הסדר לא הוגש נגדו כתב אישום. מ
משה קצב ודאי שאי-אפשר לצפות שיעניק פרס כזה. כשהנשיא פרס רוצה להעניק פרסים ולקיים טקסים הוא פשוט עושה את זה. הוא לא מחכה לתקנות או לכללים. צריך לנצל את הזמן שנותר לכהותנו של הנשיא פרס ולגרום לו להעניק את התעודות לפני תום כהונתו. במצב שהחברה הישראלית נמצאת זה שווה ערך לפרס ישראל".
מירי בן שושן, מבקרת עריית שדרות: "כאשר קיבלתי אות הוקרה מטעם התנועה לאיכות השלטון לאחר שחשפתי שחיתות בהתנהלות ראש עיריית שדרות, אנשים הסתכלו עלי בעין עקומה. זה מצב לא נעים שראש העיר מנדה אותך ומונע ממך לבצע את העבודה ושמעמדך במערכת מתערער. שלמתי על כך מחיר כבד שפגע לי גם בבריאות. אם התעודה הייתה מגיעה מגוף רשמי של המדינה, המצב היה אחרת".
עו"ד אולגה גורדון, היועצת משפטית של עריית נצרת עלית שחשפה פרשת שחיתות בעירייה: "זו תחושה שאת כמו מישהי שנאנסה ובמשפט אונס שצריכה להוכיח שהיא לא פיתתה את האנס. כבר קרוב לשנה שאני חווה התנכלויות בלתי פוסקות, תלונות ומכתבים על בסיס יום יומי וסירוס היכולת של הלשכה המשפטית לעבוד".
עו"ד איה דביר ממשרד המשפטים: "הדאגה להגנה על חושפי שחיתויות עומד לנגד עיני משרד המשפטים מאז ומתמיד. לפני כמה שבועות הפצנו תזכיר חוק, שמעניק סיוע משפטי, ואני מקווה שהוא יובא בשבועות הקרובים לוועדת שרים. אנחנו גם נפרסם הודעה לציבור".
עו"ד מיכל צוק מלשכת נשיא המדינה אמרה: "לשכת נשיא המדינה בעד החוק ובעד המטרה. אנחנו נמצאים בסוף השרשרת ובמידה ואנחנו נקבל המלצות לפי החוק, נעשה מאמץ להעניק את התעודות לפני סוף הכהונה. כאשר יש חוק מפורש הדבר מעורר קושי מבחינת הנשיא לקיים טקס הענקת תעודות מקביל".
לאור הקשיים הרבים ליישום חוק טוהר המידות, הודיעה היו"ר שתחתים את חברי הכנסת על פנייה לנשיא, בבקשה שיעניק לחושפי השחיתויות אות הוקרה, עוד לפני תום כהונתו.
יש הכרח לנקוט בדרך אחרת כדי להגן על אינטרס הציבור
